Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 94]

3* ( 93 ) MB להערה 7) נדצר ההשגה על מנם עמנו צינן שכתב נדבר נולע סרנינו סע7י' גאון מביא כבר את יושיפון העברי, מצאתי אחין שכיוון למ״ש מאלף באוצר ספרים עבדים (ח״א נומר 873) שנמצא בפירוש ריס לדניאל ( נוי כ״ז) ליועצים ולשרים כגון יוסף גן גודיון הכהן. ע״כ. אולם כבד גדרתי בתולדת רב סעדי'(בכורי העתי® תקפ״ט צד 34) שהפירוש המיוחס לו על דניאל אינו ממנו, ויצטרף׳ א״כ גס מאמר זה לראי' אל שאד הראיות שם שהרי יוסיפון העברי ע״כ שמאוחד לדבינו סעדי' וגס לד מנחם בן סרוק המובא ממנו לסופר כמ״ש בהערה 7) לזמן הקליד. להערה 9) לענין החתימה של הקליד נירבי ביו״ד אמר 3י*ת ראשונה שהוא מדרך האשכנזים אשד קבלוהו מחכמי איטליא לכתוב התיבות מלאות וי״ו ויו׳ד, צריך להוסיף שכבר בתלמוד ירושלמי והנו לכתוב כן ונמצא שם תמיד ר' יוסי נירבי בון ולא בבבלי עד״ז אצל שוס חכם. ויהי' גס זה לראי' על מה שהראינו פעמים רבות שיהודי י איטליא קבלי כל למודיהס מא״י• ועוד זכר לדבר שגס בזה היו מחולקים הנבלים עם הירושלמים, יעויין גיטין (ס״ה ב׳) ל נתן אומד פטרוה (בגט) דבריו קיימין, פיטרוה לא אמד כלום. אמד רבא ד׳ נתן דנבלאה הוא ודייק נין פיטרוה לפטמה תנא דידן דבר א״י הוא לא דייק. ע״נ- גראה פשוט שהבנליים היו נשמדים מלכתוב יו״ד יתרה נגד חקי הלשון, ולא כן הירושלמים שהרבו תמיד ביוד״ין ואעיפי שכאן אינה מורה כלל על נקודת החידי״ק, ואין אנו צדיכין א״כ לדוחק פירש״י שם שבבבל הספרים פעמים לשון עברית ופעמים ארמית משא״כ בא״י שמספרים תמיד עברית. וגס במחילה מכבודו האמת אינו כן, שנודע שמימות חשמונאים ואילך היו מדברים נא״י בלשון סורית והדנה ראיות יש על זה במשניות ותלמידים, ובלשון ההוא נכתבו כל השטרות וגט אשה בעצמו לראי׳. וכבר התרעם על זה רנינו הקדוש ואמר בא״י לשון סודסי למה אלא אי ל׳הק אי לשון יונית ( סוף סוטה ) ונדש״י בעצמו שם לשק סודסי קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי וכוי ע״ש ויפה פירש שם. להערה 10) במקום שכן נקיא אח גבל בירושלמי גוולנא צ*ל שכן נקרא אדן גבל בירושלמי גוולנא. להערה גז) שמעתי קצת מנינים מושבים ליגיעה יתירה ולהג הדנה לחשוב כל הגימטדיות של חתימות הפייטן בשמו ושם אביו ושםעידו. אמנם המבין היטב במלאכת הניקוד והדרישה בכלענין. ידע כי אק דבר קטן ונקל אשד נמצא בשימת עין שלא נוכל להוציא ממנו תולדות דנות המועילות לעניניס הדנה, וככה נם כאן בגימטריות האלה נמצא נהם גס שם אני הקליד ד'יעקב מסכים למה שראה המגי' ליוחסין בחתימת ראשי החרוזות שלא נא עוד לעינינו והיינו עדיין כמסתפקים בדבריו. גס עי׳ז ימעט הפלא בעיני הקורא על דוב הלחן ומלות הזרות בהרבה מפיוטיו. ועוד ימצא עי׳ז דרנו לכתוב תיבות מלאות וא ויו״ד עיש היטב, ומי יודע נמה תולדות יוציא עוד מזה מבקר זולתי.׳ ולמתעקש שיעלה עצמו מסופק ויאמד אולי רק במקדה נפלו דמיוני כל המספרים