Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1830 - תקצ״א
- Date
- 1830-01-01
- Page
- [Seite 77] (sequence 77)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/4782723-4785331--2685-4785409- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
( 76 ) כאק שפה אתת דיל שפת ליהק שהיתה »יומו אז מאנשי נל הארן, ולגרים אמדי®, דהיינו יתד הלשונות אקל כל אומה ואומה החזיקה לק נאיזה לשי? ע״ל הצדדי להיות רגילה נה, ויהי אמנם אחרי חטאו בלשון מדגרת גדולות לאמור הנה פרדה, הכו כמו נן בלשון, וגלל ה׳ את שפתם, להשכיח אותה הלשון הנמרה כמו שמצינו נסנהדלין אמל דג, אויר מגדלמשכיח, ופי׳ רש׳י ז״ל שכן נגזר על אותו מקום שישכח,׳ <ג״כ הס עצמם שכמולשונם, וכן אמר ל' יוסף גנל וגור סיף סימן רע לתורה מאי גור סיף א״ל אסי גור שאפי מלשון השופה את היין לשון הורק מכלי אל כלי ומפני מה שמה גנל שמשכחת — א״כ נשאר לכל איש ואיש יולד גה דק לשונו הצדדית הידועה לו מצד שהיתה טפלה, לזק אמד הכתוב ונגלה שס שפתם אשד לא ישמעו איש את שפת רעהו ד״ל נמלות שפתם ושפת, להיות שכל הלשונות נשאלו על מתכונתה אן שפת ענלית לגדה גלל הי וישכח אותה אשד לא ישמעו איש עוד את שפת דעהו שהיתה משותפת בינותם לפנים, כי אס שמע נל איש לשון אחרת מדוברת מרעהו אשד לא ידע. או שפי׳ לא ישמעו לא יבינו עול שפת דעהו, ד״ל שם וענד, מפני שאלו לא משכו ידם את לוצציס , ונשארה להם לשון גושנת אשר הרגילו בה קודם המבול, מבלי ידיעתם לשק אחרת זולתה כי אס לשון ארמית הקרובה ללשון עברי, וכפי דעת סאטנאג נס׳ הגדדיס שהיתה להם לשון ארמי, הרגל דינור לכל דבר קל חול יע״ש, ומאת ה' היתה נסבה שתשאל ל״הק בזלע הקדוש, כפי מה שיאמר אועוסטיגוס. לכן נתגלגל דיב ומצה ניניהם, זה מדבר בלשונו הידועה, וזה בלשונו הידועה ד״ל הצדדית, זה שואל לבנה, וזה מביא טיט, ני כן יקדה לדוב בלשונות השתות איזה מלס בקירוב המבטא, והודאתה אמנם בלשון זו שונה מבלשון אמדת. ולפי זה יובנו דבלי לש״י ז״ל, ובגלל כן חלק לנס לשנוא איש את דעהו, כי גהתנכדות לשון, גס בדית אחים תופר, ויפדדו איש מעל אחיו, ויפוצו על פני נל האק, ויחזיקו איש וביתו בלשון אשר ידעה קודם זמן ההפלגה, ותהי להם לשפה עיי י הסכמתם ובמידתם בה, שתהי' מן הוא והלאה שפה כללית משותפת, והיתה זאת מכוונת הבורא ב״ה, שלא ישאלו במקום אחד, כי לא לתוהו ברא את הארז, כי אם לשבת יצרה שיתישנו T בני אלם בכל האח ולא יתקבצו באקלים ארד. וכמו כן לעת הדמנ״ן על התורה. ולכוונה זאת לדעתי אמר המשורר מה נעים, שתו בשמים פיהם, 'ר״ל בוני המגדל אשר הרחיבו את פיהם לאמור נבנה לנו עיר ומגדל, ונגלל כן לשמם שהיתה לכל אומה ואומה מקדם על דדן הצדדי