Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 48]

SH ( 4? ) 4« מלת בוץ נודאי סאינו צמד בפן דהא מתורגם 3כ'מ נד, גון. והוא לי׳המק ותכריך נון(אסתר ח׳ ט״ו) והמוספיא לא הניא נערוך שהוא לי׳המק נדרכו להוסיף. והנוץ דק הנד המשונת והיקר נאק מצרים ועול היום הפשתן המצרי (עגיפטישעד 3לאכם) משונה מאוד, ולכן לפשתה המשונחת והמשונה הגדלה נמדינותינו יקראו האכדים פשתן המצרי נשניל משינתו. והפשתן נמצדים הוא ל3ן ננדייתו, כמו שהניא הדאנ״ע (שמות כ*ה ד׳) וכונתו נאמרו מיני פשתים על המינים ננמינת איכות המעלה והיתרון הננדליס זה מזה ותמיד נמין נד למוד לא על פרטי המינים. והספרי כוון ננתנו מין פשתים לנכה על אותו המין סגדל נמצריס והוא לבן בברייתו. ואפשר משוס שכהני אליל נמצריס היו מלובשים ננגדיס שנעשו מאותו צמח הגדל נעדני והוא דומה לצמד גפן (נמו שהונא נשם פליניוס נהערה מנעל מעדני הלשון) צוה משה שהנהנים נמקדש לא ילנשו אלא נד נדי להרמיק ממשנת ע׳יז, כאשר משה נשאר מצות והאריך נזה הדמנ״ס נספר המורה. הנה כה חלקי אמרה נפשי, מה שנראה לי אמת וישר והדנליס פשוטים. אנל אין אני נא להשיג על דנרי החנם היש"ד, גלעדי! אין דרכי נכך, ולולא נקש המכס המפואר מאנשים אוהני אמת להגיד דעתם נזה, כי עתה הייתי כמחריש ולא עניתי דבר, אנל רצונו של אדם גדול כנולי, וכבוד תודתו וחכמתו הנודע מתוך ספריו היקרים לשם ולתהלה נמקומו מונח, חכמים כמותו ירבו בישראל! יהודה בףיונה לבית ייטלש. פראג בחדש תשרי לישרים נאוה תהלה לפ״ק. דברי חפץ להצטדק לפני קוראי בכורי העתים הנכבדים, על רבד טענת מרדכי איש בראדיעלי ועל ידידי החי בעולם הנצחי ההכם המפורסם רי״ל בן זאב ז״ל בפתרון מלת אין כל (נמרי העתים שנת תק״ן צד 45) . מלת $ין נקיקי) שולל מציאות עצם הנושא נמקוס המוגבל (דאז סוביעקט איזט היד נינט $5רהץנדען) אין חאה ( שמות כ״נ)