Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 45]

2» נ 44 ) *<£ *גלול פשתים גס שארי מינים אנמי לא ידענו נאיזה מין ישמשו ה&ניס?- ואין סדר המפנה לה3יא דגר שאינו מפולש משפתם גדוד מללו. .ולשון חנמיס לחוד שב־ורו בלשונם מלה מיוחדת פשתן למין פרעי של הנד; ני כן דרכם תמיד לגדור מלה מיוחלת במשקלה להוראה מונדלת שלא ישאר מקום לנזעות. וכדוגמתו מציני לפתן׳ למין פרעי של מעשה קדרה נבדלת ממלת לפתי• (עיין הערוך) והרד״קנספד המכלול הניא במשקלי השמות נמשקל פן1לן ג" כ פשתן שאינו נמקרא והוא נלי ספק טעות הדפוס, כי הוא נעצמו כתג במשקל פ((לה. ו ד ז" ל נשתמש ו נו עם נו״ן נסוף נאמדם אין מלליקין 3ו אלאפשתן. והוראת המלה הזאת על הנד כשהוא מנופן ומתוקן, ואמרו אין מדליקין לא 3חוסן, נקרא הפשתן כן כשאינו מתוקן לפי שהוא קשה מלשון והיה החסון לנעורת (כך הניא הערוך בערך חסן) ולא עלו על ןעת חכמים לכלול עס מלת פשתן מין אחר חון מן הנד והשש (ליי׳ גען) כי כן אמדו פיו של צמד נשל פשתן אסור, לא יקשור סרט של צמד בשל פשתן (כלאים פ׳יט מ״ט) וכאן נודאיאין משמעותו אלאהגד, דהא צמר גפן וקננוס מותרים. ועוד שנו (כלאים פ״ט מ״א) הפשתן והקננוס שטרפן זה נזה ונו' למדנו שפשתן וקננוס שני מינים מוגדלים הם ( וכן הניא החנם ד' בעד שלעזיננעו ראיה לסתור מזה) ושוב אמדו (שס פ״3 מ״ז) שלו מטיס ושל חנרו מטיס מותר לסמוך לו תלם של פשתן, אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. מכל הענין שם נראה שהכונה על הנד לנד ועוד צמר גפן לא נקרא זרע פשתן תלם פשתן ודהא מין אילן הוא, והמשנה יחדה לו שם .הפרטי צמד גפן (נלאים ז' נ') "פירש הדע״ב אילן שלו דומה לגפן *) ונמשנה(ד״ה נ״נ) כיצד היו משיאין משואות מניאין כלונסאות של ארז ארונין וקנים עצי שמן ונעורת של פשתן. והוא נד שמעלה שלהבת, וצמד גפן אין האוד נאחז בו להעלות שלהבת כמו שהניא דשייי שם. וכן אמרם (יומא דף ע״ה.) גד שדומה לזרע פשתן נגבעולין כלומר גרגיר של קאליאנדער שדומה לזרע פשתן שגם הוא עגול עיין דש״י. מכל אלה נראה שהשתמשו חכמים במלת פשתן נפרטותעל הנד. ולכן מה שאמרו במשנה (ש3ת פ״נ מ’ג) נלה־וצא מן הען אין מדליקין אלא פשתן על פתיל הנד לחודיה הערון קורא לו נגז׳ל' ד׳ל ßamhaec כך סתרו הוזנס הנלסן המעתיק התאיות ואנ׳יע והעתיק 3ל"אא«ן נויב י־ער רע= וו״נ׳ג-טאי; עח:י•!» ייחעט ♦