Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 43]

hs ( ג4 ) *9> בכלל שאין גדי אלא לשון ולד רן־ע״ש. אכן3פעס השלישי פ' יאה העתיק בעקבען.' ומי יתן ואדע הטעם מדוע שנה פה תרגומו? ואס רצוננו לומר טעם הרב המעתיק ז״ל לפי ש3שתי פרשיות ראשונות כתוב בפסוק ראשית בכורי אדמתך תביא ביתאלהיך, ורצה הרב המעתיק לכוון בתרגומו יונגעס 3יה סמיכות ענין בדמיון הבכורים, ששניהם באדם ותתלת יציאתם מבטן האם סמולידם, וסמך העתקתו פהעפ״י הדא״בע בפרשת משפטים, שכתב: כי גדי לא יקרא דק שהוא מהעזיס ע״ש, הנה אס כן נמלין בער הדב ז״ל נמפיא עליו דברים אשד לא כן, ולא עלו על מחשבתו לעולם, ני מלבד שסוא דחוק מן האמת, ויוצא ממנהג של המעתיק שאק דר?ו בכך לדרוש סמיכות ענין באופן זה> הנה עוד נגד הכלל המונח אצלו (באוד לנתיבה) להבדיל בין סותר למתחלף ובמקום שהפשט סותר לדרשת חז״ל הלך בדרך הדרש והחזיק בקבלתם בכל התורה. וא״כ אס שני פעמים פתר המלה ע״פי דש״י 1 באופן שהדרש והפשט צודקים ואמתייס יחד, מדוע יניח ידו בפעם השלישי וישען על הראנ׳״ע? ומפני הסמיכות לא יתנגד נתדגומו לקבלת חז׳ל שהחמירו לאכול כל בשד בחלב? והנה כל המבארים והמתקנים והמוסיפיס עלהבאור לא העירו ע״ז, ואני אומד כי התרגום בעקכען כשגגה היוצאת מלפני המעתיק ז״ל בכתיבת ידו. ולכן ראוי לתת לב ע״ז, וכל מודה יחליפנו בהעתקת יונגעס 3יה, להוציא הטעות מלב התלמידים שלא יהיו חושבים שהתודה אסדה דק הגדי של עזים. וכן יתקנו המדפיסים את החומש מחדש עם תרגום אשכנזי ויעשו בזה נחק דוח לנפשות הצדיק שתוסר המכשלה, יהודח בן־יונה לבית ♦יטלש י»*«•*«•'*'»#־0■*♦•» <•$$♦־> «•♦־?״> ־0• ■4 fr■ <■$«•+ דברי נחת לתשובת שאלת חכם גבכורי העתים שנת תרףן צד 1a בענין פשתה׳ פשתים׳ פשתן׳ כתונא׳ בוץ" פשתה בסיא נקנה נאמד על צמח השדה בעוד שהזרע בתוך הגבעולין I י ועומדת נקמה נ 5לאנם ) פשתים בסימן הדניס הונח על פשתי הען בקני הפשתן כשהם נאספים מן השדה אל הגורן ועומדים לארוג