Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 38]

fC כ 37 C *& אופניס מאותיות הפרשיות הנראות בחיבה, ואותןאותיוין שגלאות בתבה יקראו להן שמותן יהוד התיבה, בהיותן יסוד המורה על עיקר פתרון המלה, וע״ז הקימו בנינם שאותן התיבות שנראותנהן אותיות שדשיותשהןיסוד התבה דומותבענינס ובהוראותיהןאע״פי שהן נפרדות גגזדתן. ואס אעתיק לפניך דברי מנסס בזה תקצר היריעה «הכיל, והמקום פה צד, לק לא אביא דק איזה שרשים מספדו הצריניס לפירש דש״י שממנו הועתק ויספיק לך להקיש על השאר כי בעל נפש אתה. —י הביא מנחם במחברת מל יתחלק לארבעה מחלקות: האמד, ומל ה' אלהיך [דברים ל׳ ו'] בהמלך בשל ערלתו [בראשית י״זכ׳יד] ימל קצירו [איוב י״חט׳יז] וקטפתמלילו*/ [דברים נ״גכ״ו] עניןגזרה הס, [אכשגיידען בעשניידען] ע״כ. ועיניך הרואות שלא הבדיל בענין בין הפעלים שגזדתס נע״ו מול בערלה, ואותם שגזלתם מגזרת הנפולים מלילות קציר; וחברם יחד למחלקה אחת להיותם מן הלניים ר״ל מהתיבותשיסוד ב' אותיות השלש נלאות בתיבה מל׳ ושענינס נרדף ׳ גזרה ומתוך, גדתה וקצירה. וכמוהו הביא מחברת שך במחלקה אחת וייטכך המיס [בראשית ח׳ א׳] כ$ך חמת המלך [אסתר3'א׳] ענין נמה, ובמחלקה השנית ישיר כ_שךיקושים [ידמי׳ הינ״ו] אם ישךהנחש[קהלת י' י״א]לא תשיך לאחיך[דברים כ״גנ׳]אע״פישגזרת המחלקה הראשונה מן הנפולים וגזרת המחלקה השניה מן המסליס חברם במחברת אחת לפי שאותיות השרש הנראות בהן הןשך והוא י שוד התנה. משרש נשא הניא במחברת שא כל אותם הפעלים ששתי אותיות השדשיות נראות ליסוד התבה. משרש נפל, פל, מן נדר, דר, ומן נגש, גש, לפי שנוני״הן נופלות בעתיד ובמקור ואינן נראין בתיבה דק השתי אותיות פל, דד, גש,הנקראות יסוד התיבה, וכן בגזרות הנחים שוב במחברת שב, קום במחברת ק ס לפי שהו״יו תחסר לדוב מן הנתב ונחה גת״ג שלפניה ונותר לק יסוד התנה, ושנים באו אל התנה. כן דעת מנחם בן סדוק וכל הנמשכים אחריו מנעלי האחדים והשניים, וכלס מודים ששלש אותיות השרש לא יגרע. אבל לפי שיחסרו מן המלה, לכן דק לאותן הנראות בתנה יקרא יסוד התבס, ולק תמצא בדברי רש״י תמיד המלות יסוד התבה ולא שלש לנונה זאת שבארנו ולא לנונהאמרת*) ועי״ז יתבארו דברי דש״י בנ״מ *) לפי הולעה זאת אין שוס מחלוקת יין המדקדקים, ני גם ארזם שתופסים דעת שאין לתיה גחות משלשה אותיות *שוש/ לריניס לנעות אמדי «׳ע*