Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 37]

a* ( 36 ) *3 שלה, וענינו שהמזיון שולה עלי,. אחד שנתגלה לי, לא יתכן שליתי במ״ב. ועול קשה לי מלת חזיא בשתי נוסחאות, שהוא תאל או בינוני פעול לנקבה. ולאויחזון שם לבל. ואולייאמלו המשיבים / שליתי מלשון 1:7 ־י• " דאיה והבעה! גס זה לא יתכן שפעל שול איני בתלגוס ותלגום אישורנל [במדבר כ׳ל’’!•]tfTpp־!♦ סוף כל לבל התלגום הזה בשתי נוסחאות לא ימלע מהיות סתום ומן למתלגם לי הא מובנא מנא לבי מוסתא! ך*.מ1ל לכם [שם י׳ז יו׳יל] ת׳א לנעזך וכן נכון ואע״פי שאינו מכוון אל משקל העבדת; כי נעבלית ך,מול הוא המקולמבנין גפעל מנזלת מ ו ש והיה לאוי לאר/גזךא [אתפעל המנוון אל הנפעל] וגמלתם [שם י״א] ותגןרון. הקל בעתיל עם וי״ו החבול כללך המתלגס כשבא בעבלית וי׳יו המהפך עבל לעתיל ועתיל לעבל שישמש בשניהם בפעל עבל ועתיל ומוסיף עליהם וי" ו שבאית והוא מכוון אל ונמלתס ששלשו נמל והו״יו וי׳ו המהפך עבל לעתיל. ועלס אבואלכאל התלגומים הבאים עול בפלשה זאת בחלופי נוסחאותיהם אשימה מגמת פני לבאל לבלי לש״י בפסוק הזה ני סתומים הס בהשקפה לאשונה. וזה לשון לש״י: שס ונמלתס נמו ומלתם והנ״ון בו יתילה ליסול הנופל לפלקים נגו? נ׳ של נושך ונו״ן של נושא ונמלתם נמו ונשאתם אבל ימול לשון יפעל נמו יעשה יאכל ע'נ ועיין באל לחובות שבאל לבלי לש״י אך לא r י v »•די* י כראוי, ואני אפן לך כלל בלבדלש״י אשל יאיל לך כתיב בכל פילושו בענין לקלוק הלשון. לע כי רש״י ז״ל העתיק דוב לבדו ממחברת מנחם בן סרוק, שחבר אחל מן הקדמונים על שרשי לשון עברית ולא נדפס מימיו, והיא בכתב יל אצלי נעתק לפני שנים רבות מכתיבת יד המונחת בנליאעהעקא נעיד המלוכה וויען. ורש״י הולך בעקבות מנחם בלוב דבריו ומזכיר לפעמים את שמו עליו, והרבה פעמים בנלתנ׳ך יביא לעתו בלי קריאת שמו. והמחבר מנחם בן סדוק תפס לעת נעלי ה א חל יי ס, השניים, השלישיים, הרבעיים, והממשיים, ר״ל שיש אות אחת או שתיים, או שלשה, או ארבעה וחמשה נתבה. שהן יסוד השלש• ודקדקתי נמלותי שאמרתי שהן יסוד השלש. ני לא רבים יחכמו, ויאמינו שבעלי אחדייס ושניים נועים מדעת המדקדקים שיסדו לכל תנה שלשה אותיות שלשיות ולא פחות, ולא כן, שנם מנחם והנלויס אליו מודים שיש לכל תנה שם בשלשה אומיות שדשיות, אמנם לעתס, שיש באיזה תיבות והן החסדים והנחים רק אחל או