Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 32]

SH ( 31 ) «<68 צ״ל תק*ץ£אין. עוד אמרו, [פסחים כ״ח:] ר? יוסף כיומא דעצלתא ענדי ליה עגלא תלתאי פירש״י שלישי לכטן ע״כ. ואנא לא ידענא הנקוד ואולי הקליאה תלתא והכלל לשון תלגום למוד ולשון תלמוד לחוד. ועול מנו חכמים נלשון המשנה [פלה פ״א מ״א] א״ל יהושע 3ן לוי, -לא שמעתי אלא שלשית. אמדו לו מה הלשון שלשית? אמל להם כל שמעתי סתם. אמד 3ן עזאי אני אפלש אם אומד שלשית לאחדות כמכין, כשאתה אומד שלשית כת שלש שנים ע״כ ל"המ. פירש הד״ש לשק שלשית משמע פרה שיש 3ה שלשה ד3רים כגון זו שהיא 3ת שלש שנים ע״כ• וכתג התו "י ע ח״ל נלאה לגדסינין שלשת 3לי שוס יו״ד ותהיה הקריאה 1שלשת 3ש3א ומולם כמו שלשת ימים, שהימים הס שלשה כר » v % הפלה משלשת כעצמה 3שלשה 37דים ש3ה. אלא שלפ׳יז, מה זו שאלה; ששאלו, מה הלשון שלשת? הלי הלשון ידוע ומפורסם מן הכתו3. לכן נילסת הספל נכונה דגלסינין 3יו"ד אחלשי״ן שנייה. ומצאתי כנ״איכסגול pg וצליוננוסחת מהל׳ים מנוקד חילק וצרי ומירק [שלשת] ע׳יכהת״ויט, ודכדיו תמוהים, הלא שלשת ימים 3א כסמיכות כמו ששת ימים ושכעת ימים וידועים לכלי לש״י כזה 3תורה ואיר יעלה על דעת איש לומר שהקריאה כמשנה שלשת כלי סמור והודאתו משלשת, שאין לו דמיון ושווי עם שלשת ואף אם נאמר כי הכונה אמת אס נאמד שלשה אנשים כיסס הנפרד או שלשת אנשים (תל״ע פ״נז § קל״א ) עכ״ב לא יתכן לכוא שם המספר כלי הנספר. ובמשניות מנוקדות הנדפס כוינזיאה מצאתי הנקוד לא שמעתי אלא שלשית 3ש3א וקמץ ויו״ד חירק וכשאתה אומד שלישית ג t t * " כת שלש שנים ע״כ. והגרסאהזאת משונה מכלן כי איה איפוא מצאנו כמקראות שלשית ומה פתרונו? וככ״הג לא יתכן לומר לפון סנמיס לסוד : ז כי הס לא המציאו נקודות חדשות נגד כלל הדקדוק להיות משולל הכנה, ושנו לשונם כמלות ומשקלים ע״פי סכרתס מלשונות אחרות כאשר אכאר כמ״א אי״ה ועוד אס אמרו שלשית איר יאמר לאחדות במכין הלא לזה 1 י י השמוש שלשה ככל המשניות? והנראה לי נגרסת המשנה, לא שמעתי אלא שלשית כשכא ומידיק ויו״ד חרוקה. אמרו לו מה הלשון שלשית? כלומר פרש לנייר אס שלשית לאחרות כמנין [דיא רריטטע] או שלשית, שהיא משלשת כשנים? נדרייאיעהריו.} אמד כן עזאי אני אפרש אס אומר אתה שלישית כשני ירד״ין כודאי אין משמעתו אלא אחרות במכין, וכשאתה אומר שלשית כיו״ד אחת תהיה משמעתו שלשית נקמ״ן ושני הירוקים