Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 16]

15 ) *m ) המכיל את הפרס ואפ העלים עם גרעיני הזדענשס [[Calix מה שקודם. לכן היו קודין [Perianthium ] , וזה ממש הוראפ שם גבעול הנגזר משורש גבע, כי הוי״ו והלמ״ד נוספים *) , ונקרא כן לפי אדומה לגביע שהוא כלי המאזיק בפוכו דברים אתרים, אף הגבעול ממזיקבפוכו גרעיני הזרע, ועפה התבונן אס לא כדברי כן הוא שהצמר גפן יש לו בטבעו גבעול נזה, אבל השש אין בו כ״א מקל אחד בלי שוס גבעול. 1 בכל בגדי הכהנים לא נמצא בתורה לא שם שש או בד שהוא בודאי Linum, ואפילו הכי נמצא ביחזקאל ג’ פעמים זה אחד זה בגדי פשתים ילבשו, ואס יעלה על הדעת שהפשתה תכלול גס הצמר גפן, תימה איך יתיר הנביא מה שלא התירה התורה? זו אינה טענה כלל, כי כבד אמדו חז״ל על נבואה זו של יחזקאל פרשה זו עתיד אליהו לדרשה, כלו' שאין בידינו לפרשה כראוי לפי ׳שהן דברים עתידים, וכן כתב אברבנאל בפירושו על פסוק נגדי פשתים ילבשו: זהו חידוש לעתיד עלל, והלי דבריו מסייעים לסנדתי, כי אם פשתה ושש יהיו שמות נרדפים מהו החידוש שחידש הנביא נאמדו בגדי פשתים ילבשו? והלא גס התורה צותה לעשות בגדי כהונה מן השש! אמנם המופת הנדוד שכל דברי יחזקאל שם הס לעתיד לבא, הוא מן הפסוק ולא יפלה עליהם צמר, כי אנחנו דואיס שהתודה צותה בבגדי כהונה גס התכלת שהוא היה צמר צנוע נפי קבלתנו, שהדי במשנה (לע דנלאיס) אמדו: אין הנהנים לובשים לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתן, א״כ כמו שדברי יחזקאל מתנגדים לדברי התודה נענין הצמר כן אפשד שיתנגדו לערן הפשתיס, איך שיהיה הפדשה ההיא עתידה ואין ללמוד כלום לעניננו מן הנאמד בה. מה שאמדו כל היוצא מן הען אין מדליקין בו אלא פשתן לא על בדי הפשתיס אמדו ולא על אניצי וחוטי הפשתים אמדי כי אלו בודאי מהרה יכהו ויכנו כמו שאמרת, אך כונתס היפה על בלויי בגדי פשתים שהם מזהירים כלפידים, וסרה א'כ מענה ב חשובה. סענה ו.' *) פחו גשם חרגול שגלי ספק שרשו חרג והוי׳ו והלת׳ד נוספים, והגה שורש חרפ הוא פמו גהיפון חותיויז חגר, ונקרח p תי! ממיני הארנה המגו! על הו1רן כחגד.