Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1830 - תקצ״א
- Date
- 1830-01-01
- Page
- [Seite 13] (sequence 13)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/4782723-4785331--2621-4785345- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
('12 ) «s ההוא•. •אסמכתות שעשו דבותינו לקבלתם, כלומד מאחדשהיתהכנל בידם קבלה נאמנת בלתי צריכה לסיוע אחד שמיי ען הדד הוא האתרוג הנה בקשו עוד מטעמים ידועים להם שאין אנו חייבים באחדותם להוציא הענין ההוא גס מן ה,מלה עצמה הכתובה בתורה, הגס שכפי האמת לא היו צידיכים לזה, כי קבלתם מכרעת. הלא תראה שכך מנהגם גם בעניניס אמרים לדרוש פסוק אמד בכל מיני זירוש דק להוציא ממנו הולדה שכבר היתה מאומתת אצלם מכח קבלתם או מטעמים אחדים, לדוגמא הס ז״ל ידעו בלי ספק שאס יהיו איזה חכמים חולקים זה עם זה נדין אחד מן הדינים שאין בו קבלה מבודדת דאוי לפסוק ההלכה על פי הרוג, כאמרס בכמה מקומות יחיד ורבים הלנה כרבים, וזה הכלל המוסכם אצלם יש לו יסוד ג" נ?שיקול הדעת, כי במקום שאין הכרע על פי חוזק או דפיון המופתים אק לנו דרך לבא אל תכלית מבוקשנו ולהשבית המחלוקת כ״א בגזוד שיכריעו הרבים את המעוטיס, וכן הדבד נוהג גס היום בכל משפטי הקהלות לקבוע המס והוצאות הצינור וכדומה לילך על פי..ירוב, גס הדיינים הממונים מן המלך לעשות משפט באדן מרשיעים את הרשע ומצדיקים את הצדיק על פי הסכמת דונם במשפט ההוא. ועל הדרך הזה אמרו חז״ל פעמים דנות נמנו וגמרו, שפי' מלת נמנו שהשגיחו על מנין המקילים או המחמירים ופסקו הדין על פ• הדוב, וכל זה במר• והנה אע״פי שלא היו צריכים לשוס ראיה לאמתת הכלל הזה נחרו חז׳ל לסמוך אותו על פסוק אחרי רבים להטות (שמות ג״ג נ') כאילו פשיטותו יורה אל מה שכיוונו בו, וזה אינו, כי מלת להטות מננין הדגוש ופירושה להטות משפט, ומלות אמדי רבים נמשכות אל מלת לנטות שלפניהם, כמו שהסכימו בזה כל המפרשים פה אמד, ודש״י עצמו ההולך על הדוב בעקבות מדרשיהם הפעם לא «כול להתאפק ונתב על פסוק זה אלה הדברים: יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו עכ׳ל, ללמדנו שאין פשט הכתוב כמדרשס, אלא הנח להן לדרשות כאלו, כי אינן דק אסמכתות, ומה שרצו להוכיח על ידן כנד היה אמיתי וקיים אף בלעדי האסמכתות ההן. כן הדנד בענין אשד לפנינו, שאין לך לתמוה על הראיות שהניאו מדקדוק מלות הכתוב פרי ען הדד, כגון על אמרם (סוכה דף ל״ה ע״א) שטעם עצו ופריו שוה שהוא דבר בלתי יוצא מפשטות הכתוב מאמר שמלת פרי סמוכה למלת ען, או על אמרם שם הדד באילנו משנה לשנה בהיות הה״א נתינת הדד שדשית ולא לידיעה, או על מה שאמר בן עזאי שם אל תקרי הדד אלא הידור שכן בלשון יוני קורין למים הידור [?l&u ] ואיזה פדי גדל על כל מיס הוי אומד זה אתרוג