Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 11]

Mta> 6♦ (18) שמה ילידי מדינתם הנלתי מנינים נשפת איטלקית שנענור כן לא יכלו לקבל תועלת מן המדרש הקנוע נפאדונה, כמו שהוקם כנד נית לימול הרבנים נמלינת נייערן נעיר המלוכה מינכען ההולך על פי דתות ומקים אשר מקקו ננוניהס. וארוסתו ארוסת תמיד נתנם לו מאת המלך דנר יום בעמו. יש״ו. פר♦ עץ הדר. בחג האסיף הענר נשאול נשאלתי מאמד המשכילים האס יש תמי! ידי מופתים הגיונים על היות כונת הכתוב נאמדו פרי ען הדד על האתרוג ביסוד ולא על פרי אתר ההדור נמדאהו נדמו ונטעמו, והיתה טענת השואל לאמר ני אס זאת קבלה נידי סכמינו התנאים והאמוראים נקבל אומה גם בלי הנאת ראיות עליה, אך בראותנו חז״ל עצמם מוזרים אמר מופתים לקוחים מדנדי הנתונ וכל אחד יטרח למצוא דקדוק חדש גמלות פדי ען הדד כאילו אין נידם קנלה אמדת לאמת זה הענין זולתי אותן הראיות שהניאו, כנד הדשות נתונה להניא מופתיהס בכור הנתינה ולמקור על חזקס או לפיוכס, ואם הדבר כן לא יגונה הממאן לקנל פירושים נלתי מסכימים עם פשטי הנתונים ובעבור כן יגדל הצורך לנקש ראיות המתישנות על הלב והמסירות כל ספק נזה הענין התודיי. — ותהי תשונתי אליו: תדע, ידידי! כי זה אחד מן המקומר שנבדלו בו הקראים מן המקונל אצלנו הנדל עצום, ני הכה הס בראותם את הכתוב בנחמיה נח' י״ד וט״ו) וימצאו כתוב בתודה אשד צוה ה׳ גיד משה אשר ישנו נני ישראל נסכות נמג נחלש השניעי ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ונידושלס לאמד צאו ההד והניאו עלי זית ועלי הדס ועלי תמרים ועלי ען ענות לעשות סכות ככתוב, משנו שאין חיוב ניום ההוא בכל המינים האלה כ״א לעשות סכות, כלומר להשתמש נהם לעשות סכך לסוכה, ושאין זולת זה שוס צווי ליקח ד' מינים ולשמוח נהם, ולפי שהיה קשה להם מה שמפורש בתודה ולקחתם לנס ניום הראשון פדי ען הדד כפות תמרים וענף ען ענות וערני נמל, טרחו לפרש הכתו3 נאופן שיסכים עם הנאמר ננחמיה, ואמרו שמלת פדי ען הדר הוא כמו מסעף פודה נמעדצה שפירושו זמורות ושהנונה ענפי ען הדר, וען הדר הוא ען זית עצמו האמור בנחמיה, צל דדך הכתוב ויהי כזית הודו, זית לענן יפה פלי תואר, ני להיות ען זית הדור ומשונח