Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 10]

41» ( 9 ) «& האומה מימיו, לי לא רעשה כמוה בישראל מיום גלות יסודה מעל אדמתו. ועתה נצר התחילו ממלות האלופים המלמדים הנזכרים ללמד דעת את התלמידים שבאר לחשות תחת מפי לימודם, אמרי שיצאו מהודרים צנזר הפילוסופיאה צמדדש החכמות. אליכם אישים אקדא, תושצי איטאליה! שלחו רא את צריכם לצית לימוד הרצניס הזה שכפי סדר ההגון הנמצא יגדלו התלמידים לעצודתו ית' יצליחו צלימודס ויעשו פרי ללמוד וללמד צישדאל חק ומשפט ותגדל ותאדיר כמד אומתנו בתוך העמיס שיראו שהדצנים שיצאו מהמדרש הנזכר יהיה להס יד ושם צתורה וצמחקר וידעו להשיצ לשואלס דצד צתורה׳ וצחכמות ויהיו •כרבנים וגאונים אשד היו לשם לפאר ולתהלה׳ 3קרצ האדן אחר שהועטרו צכתר תודה וצנזר הרפואה נימי עולם ונשנים קדמוניות• הצעיר מרדני שמואל צכמוהח״ד בן ציון אריה גידונדי זצוק״ל הנ״מ העומד לשרת בקדש צין רועי אצן ישראל' גק״ק פאדוצה עיר ואס בלימודים. מן המנתב הזה יראה הקורא איך המשכילים צעם במדינת איטאליה העמיקו צתצונתם לשפוט על התולדות היקרות אשר תצמחנה מן העצה אשר יעצו, ועין שכלם שזפה מראשית הדצר הדרת תפארת תכליתו, לכן היתה התחלתם צפומבי *) גדול כי רצו לקבוע 3ל3 העם גודל החסד אשד הפליא לעשות עמנו אדונינו הקיסר יר״ה ורוב התועלת העתידה לצאת מן המדרש ההוא לכללות האומה, ועם כי לעת עתה יש אנשים קצרי הראות ושונאי כל חידוש המדגריס סרה על■ קביעות כזו, הנה עוד חזון למועד, ימיס ידברו,׳ והאופן הנכון לסתור טעגותיהס החלושות יהיה בהראות להם אחר איזה שנים על פי הנסיון כי באמת יש יתרון לב למי שהצליח להרכיב ענפי ען הדעת באילן החיים על המצקש לעור עיני זולתו כדי שלא יראו צחסדונותיו, כי נא יבא יום ה' ישלח שביבי ברקיו להאיר חשכת עמו ואז תפקחנה עיני עודיס ואזני חרשים תפתחנה. לכן בואו ונחזיק טונה לנדיני הקהלות הגומלים חסד עם שארית פליטת ישראל בהקים להם צית מדרש כזה, יראו ישרים וישמחו וכל עולם קפצה פיה, ומי יודע אם לא ברבות הימים יתעוררו קציני עמנו גס במדינות אחדות לבנות להם ברשיון המלך בית לימוד אחר כמהו להתלמד שמה י) מלס עזרת מלשון דומי Pompa שפירושה סמי והידור, *•*02