Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 243]

3» ( 170) נעמה במר מחה חבקה יובל אהובלבה׳ ותקרא: מחמד עיני! נא המכני בימינך ובזרועך תאמצני! השקיפה מטח׳ המים הזדונים באו עד צוארנו — הה! אפפונו מוקשי מות! מהרה נהיה לאפס ואין ׳ המות ירט הדרך לקראתנו, השאול תרחיב פיה — תמותנה נפשותגו עם הישרים אשר תמו באפם תקוה, ראה אהובי! האבדון מתחת׳ ולמה נחיה בגיע בשר׳ 3ך!טח כל היקום? — כה דברה נעמה בעמק שפה, ותפול בזרועות יובל והיא מתעלפת בימינו אחזה יובל ובעצמותיו חיל ורעדה. "הקיצי נעמהרעיתי"! N . קרא בלב נמוג ובמפח נפש. "עוד לא אבדה תקותנו ותוחלתנו ״ בל נכזבה. עוד יעמוד לנו רוח והצלה, כי היד ה׳ תקצר לעשות ״ פלאות? העירי מתרדמחך אחותי כלה! ואל תישן המות "! — ותפקח נעמה עיניה ותלבב אותו. ובראותה כי זרמו מים עבות׳ ולמות תוצאות להכריח כל נשמה מארץ החיים, וכי נגזר עליה לשכון עם אהוב לבה בין רפאים, שטחה כפיה שמימה ותתפלל בשפתים נעות: אנא אלהי הדוחות, בורא השטים והארץ! מה רב קצפך ומה גדול זעמך! שפכת חמתך על כל יש ונברא להשמידם מעל פני ״האדמה, ולכלותם כרגע כלמו — צדקו משפטי ה׳ יחדיו נאמנו! "אמנם מה חטאתי? ידעתי כי חף אנכי מפשע, וטהור לבבימעון! ״ אם רבים העוו, דרכם ועקלקלות אורחותם, לטח אהיח נמנה עם ״ החטאים האלה ליםרני בשבט אפך? — אמנם ישרו דרכיך, ואל ״ תתערב נפשי לחקור סבת פ#ל ת צדקך! אכן אנוש אנכי ומעי ״המרמה! הך־ן! נאבדו ממגי כל אהובי לבבי! אבי אשר היותי מידו, T ״ וכבבת עינו אהבני, ואמי אשר על חיקה נשאנ< ועל ברכיה שעשיתי׳ "ונפשה קשורה בנפשי! נחל המות שטפם, ואיננם! קרובי ומיודעי "עם יורדי דומה ישכונו, לא נשאר אחד מהם בחיים! ולמה.זה אנכי, "מדוע נותרתי לבדי? אולי מאהבתך לי לשבת יחד עם יובל הנצמד ״ לבבי עוד יום או יומים? או מהתרגזך אלי תאריך חיי לרגעים, לראות ״ במות יובל? — סלח אבי! ידעתי כי במר רוחי גדפתיף בדברים "אלה הבלתי נכונים! חטאתי! נא אלהיכל בשר! הלא בידך פקודת ״האדם, הואל נא וציה חמותה עלי ועל יובל אהובי ברגע אחד ״ — יובל ויאמר: ראי אהובת נפשי! כל חי למינהו ♦גזר מארץ החיים, בא קץ כל יצור אשד נשמה באפו. גם עת למות קרוב לנו ואין מציל מרדת שחת. המים צפו על ראשנו, חיש תכלה תקות חוט חיינו, עוד מעט ונשמה אין בנו — אכן לא כשוכחי אלוהי גמותה, בענות צדק ומנוחת נפש תהי אחריתנו! מה יתן ומה יוסיף לנו אם רבו שנותנו על הארץ? מה הנחלנו לגו ירחי שוא? ומה הועילו לנו