Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 195]

ס♦ ( in ) ♦« «• עיין משרי מניד עודם או ענ׳יס כספרי תנמי ישראל המעמיקים דנייהם . יעויין כפיוט אקשטה כסל למוסף גשם אות ק״ס, מראה הקשת כעששית כמיס, מנה נל יכינו נא מודד תיסי מדאה כל מראה והראהו כמראית מיס ע'כ, וכפירוש הרי רו׳ה שם נתנ. לכר זה מכואר כקשר שעד השמים מ׳א פ׳ז וכססרי תנמי הטכע סאם תקת כדור תלול העשוי מזכוכית וחמלאנו כמים ותתלנו ננל השמש ינוכה תשוער תראה מנגדו כל המראות הנמצאות כקשת. מראה כל מראה וכו' גס זה מכואר נסשריהס ני עיקר כל הקראות נקשת אף ני אין לקשת שום תראה והוא כמראית המים המשולליס ים הס מנל קראה ענ׳ל. כאן נראה לעין מה שידע הקליל; נכד ממסלאות הכמת ענעי הרות והצגעים ל *3) כבר הונתנו לעיל (הערה 3) כראיות שישקר יתק ר׳ת ניטריל נשירושו לם' יצירה, את ס׳ ננוד ה׳ לר״א הקליר. וכאן נעורר רק אווות השנת הגאון.ר'זלמן מרגליות ז*ל (נהקדמתו למחז*ר קרנן אהרן) על הרנ וויה שהניא כקקדמתי למחזור ספד נכווה וכאמת צ׳ל ניוד ה'. ע״נ השגתו. והנה נכר ידעתי זאת יעצוני שנן נרשמה מלה זו כשפתי ישנים אות נ׳ף. אע׳פי שנדפסה כנועות כתולדות רנינו סעדי' שנתנתי (כטרו עתים הק׳יפט צד 36) אולם עוד לאנתנרד היכר שנעל ששתי ישנים לא ראה נאמת גוף סשר זה שלא הי' כעולם רק רשס מה סראה מונא כפירוש רמ'נ. והרנה קשרים תש3 עד׳ז. ו3נ״מ שנתי סתם תויא יספר יצירה כוונתו לפירוש רמ״כ נמו סשר היכל ה׳. קול ה׳ כנת קמיצה, וכדומה הרנה א״נ אם הי'כתוי כפירוש רמ'נ ננודה נמו שהוא נאמת דפוס הודאמא, לא נוכל לתקן ע״שי יעל ששתי ישנים אשר הוא רק עד מסי עד רמ'נ, אכן אתרי שאנו מושכים העד הראשון לעד נזכיס אין חילוק אצלנו כלשון עדותו אס אמר ככול ה' או נכודק. י3) ב Sy שכלי הלקט (סימן י׳א) כתג כשם ר׳ת שכתנ ושמעתי מאנא מארי ז״ל ששמע מרנותיו שכשפייט ר' אלעזר והחיות אשר הנה מרונעות פעם ככסא, ליהטה האש סכיניו. ומפי רנותיו גאוני לותי׳ר שמע נן .עע״ל. ואין ו כרינו כאן על גוף ססור הסלאי נס אודות תה שנודע מהאר״י ז״ל אין החזיק את הקליר מיעלי כריתו ואותזי דעותיו כימים קדמונים, רק נאמר שפל מה שפתנ פייטן זה יקדושת ריה ונשאר קדושות מענין המרנכה וחיות הקודש ומלאכים לקת אדירי רז׳ל יס׳י דחגיגה ככלי וירושלמי ופרקי היכלות ושדקי דר׳א ואולי גס מאותיות דר׳ע, ועל כל תאמר שלו האלו הענינים יש למנוא הקור נאלה הססרים, וא*נ השתמש כאגדות אלו כתו שהשתמש יכל אנדות שנש״ס ומדרשים להעשיר סיוטיו. ואלו ידע הקליד מסודות סקילה לא הי' עונד מלדכר ענ״ס נאיזה מקום מעשל קשירות וארכעה עולמות אני׳ע וכדומה. ואין רמז גס לאמד מאלה ככל פיוטיו ז ונכר הוכחנו נם כן (הערה 3) שכל המאמרים שהניא רמ'כ כשמו נעניגי קנלה, איותסים לו נשקר. שלא דכרם ולא עלו על לכו. 33) כבר נתכנו לעיל (הערה 8«) כשם רכינו ישעי' הזקן מנוסחת הקליר כתפלת ס׳ע לכלול כרנת את צמת כנוגה ירושלים . וע״ם שמניא חלוק כזה נין תלמוד נילי לירושלתו שנוסחת היכלי כנוסחא שלנו י״ט כרכות, ונוסתת הירושלמי היא דק י*ת כרכות. ופכר הראתי נמה שעמים •שאנשי איטליא קכלו דו3 לימודיהם מאנשי א׳י, א'נ ייא לנכון נס כאן נוסתת הקליד כנוסחת הירושלמי, ומצאתי נ'נ נושחא זו של י׳ח יינות והיינו ע״סי הכנסת את צמת כיונה ירושלים, כפסיקתא n' טוני׳ (פ' ואתחנן) שנתי חייל וחכמי ישראל אמרו מצאנו נתסלת חנה העין י״יז, דמה קרני מנן אנרהס ונו', ורשעים נחשן ידמו מכניע זדים, קשת גנורים חתים מכטח לצדיקים, וירם קרן משיחו כונה ירושלים, אין צור נאלקינו שומע תפלה. ענ״ל. ואון ענין קרן משיחו לנונה ירושלים רק אס נאמד שנרנת את צמח דוד וכו' וקרכו תרום, הי׳ כלול אצלו נכונה ירושלים, ולכן לא נמצא לו ג'נ רק ירכה אחת )יין מוטח לצדיקים ושומע תפלה. ונכר שערתי לי כמ׳א שר' טוני' מחכר הפסיקתא אוי אשכנזי והלן לא׳י שנן נתנ 3פ' אתור ואני ניתכ זאת לזנרון מעשה שעשו קדושי עליון וןהל קגנצ׳א כשנת תתנ׳ו ונו'. וכסוף נ' שלח והסרנל יעל שתי קרנות כעין מנט׳ל כגכ׳ל, והיא קלה אשכנזית עוד היום, וע׳ סשר חסידים שמתכרו הי' אשכנזי יסי' משע'ה