Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 192]

»♦ ( u9 ) ♦<ג ימלאנה ואהיתס מאד את התל־#כה וייחוד חרישת סלה. יעויין נ׳ז נהייה מקמנו« נספרים הנזכרים וייחוד יע!ןעתיתן על תולדות פת האיסייאי. מאות מאד השם קהלא ק־ישא ועדה קדושה על נת מיוחדת המתנהגת יכל עגייי' נקדושה ומוהרה, ולח אוכל להאריך פה מכל זה. אן לענינינו נאמר שארנה נת זו זמן ר5 נם אחי הת׳־נן ■ שנן ידנרו מהם עוד POitfcc ועעיפווניום נאלו מיני דורס הס יעויין בי.י1!ערחו*ון שם . עתה נאתר שקרוי מאי אצלנו שפיוטי המאיר לארן גס אל אדון ונדותה התה נשארים מיתר פליטת פיוטי האיס׳אי נתפלתס. יעויין מ״ש יוםיסון (ר לחתות סשי נ' ס׳ח סימן ה') נעת עלות השמש ייגרנו תפלות ידועות וונקונלות מאי־תם, על עיין זריחתה והארתה ^נראה שהוא פיוט המאיר לאין ונו> הנין ופעל ז הרי חתה וכוי הנאמר לפני ק׳ש שהיו נומרי® אותת עם גן החמה■). ושק עוד (סי' זי) המתחנר לכת איס׳אי הי׳ צרין לישיע על קיום ושמירת ספריהם גם על שמירת שמות המלאכים ענ׳ל. והגה נסיוט המאיר לארז נמצא משרתים עומדים נרום עולם ואופנים וחיות הקודש התנרניס שם המלך הגדול. ויותר עוד נזמי אל אמן המתגאה על תיות הקודש ונהדר וניוד על המרניה ונו׳. ונוי שערתי שהספרים הקדמונים שלהם גענינים נשנייס המת הירימות הקדמוניות של מעשה וראשית ומרניה. ונתאתר מיי הפרישות כתג פילא שהאיס״אי היו מתפללים שני פעמים ייוס ייקר ווערג. יעלות השמש יתפללו על יום צח ומוצלח וןנון למלא קחשיוחס יאור אלתי, {ע״ד תפלת אהיה ריס וחן ולימי להיקולתשניל וקאר עיגינו יתומת!־■), והיו ממירים שירות ומשיחות ליוצרם יפמה מיני חרחיס ומדות (ע׳'ד זמרת אל איין)פ יהתאספס ייוס השית אחרי קומם תשלמנס ישורר הראש איזה תהלה לאלוה . תממוירת ממנו או ממשורר ,קדמוני ונוי ייקר יעמדו יפניתס למזרח מעת יייטי עליית השמש יפרשו כפיהם השמיחה ויתפללו על יום מוצלח והשגת האתת ענ׳ג* נסכים לנל מה שאיומו. ואילי »ויד תפלח אהיה ריה נימים קדמונים רק עי נשמתה יישועתך, והניאנו לשלום נוסף אמ'נ, או שמונר נלו מיעלי האיס׳אי אמד המרין. המחיר לארן ולדרים עלי, יאיר עינינו להתקרי אל האתת נפי היכולת יאדם,. יי) נודע דין הקליר לכתיי סיוטיו נאלפ׳ין ניתי׳ן או תש״רק או חתימת שמי ׳ וראשי חרוזיס, שהם שוי הנרות. וכל זה לנד יספיק להנייד הלשון והמליצה, וירך חיש עוד (פיוט זכיי איש אשר הנויע, לפרשת זנור שהוא אי׳ג ינייד נד״ה ונו׳ נוי יעו׳ש. ויותר מלאכה הראה נקינות. יעויין לדוגמא הקינה של אינה אשפתו, המיוסדת על ראשי הפסוקים של שלשה אינות היינו א' וי' ודי ייסוף נל חרוז ססוק מאני הגיר, ואתר נל אות משולשת מתתיל החוו« יתיית תזנור ה' תה הי' לנו עד סוף הפרשה, ומסיים יתקרא של תונחת יחקיתי מן והנאתי עלינס ארג עד סוף הפרשה, שיש נ״י פסוקוס ש® נמסחר א״י יאינויז וזכור ה'. נמה מסגרות וגיולים ושלשלאות לעצור תהלך הישר נדירות התפלה חיצאג יק הלי ויכנסו ללי. אן יותר ויותר הי' שך עוד את דרנו נמה שרצה לחתום שתו מנימטריאות ומשפדים נמה שהראיןו לתעלה ( הערת 12)• הן אמנם מלאנו« גדולות הראה יכל אלה הדירים, אכן נכלם יראה הקורא ג5נ עול ירזל הקשה שהעמיס הש־יטן על צוארו למען השלים מגוקשו, ולסשניע את העין יתחייליח יגתי עיקריות לקורא, ועזי המטרה הנכונה ' שהיא מליצה צמדצה ומוינת י ומידי חפשו נטתוני חול איני זכוכית, נהלו המרגליות מידו, 22) הרב רו״ה ופירושו למחזור נסה להלין ועד הקליד ולהגן עליו מכל השנוי! הראנ׳ע. ולריק יגע שנל תירוציו דחוקים ורחוקים׳ וסירישו וחרון אנסיכה מלכי שר״ל למלני לא יתכן נלל, והנייד הלשון נזה יותר, ונס אין זה מענינו של יום כלל לאמור שאעשה נסן להשם נהתהלני לפניו, אלא שילי ספק פירושו ארומם מלכי מלשין ואני נסכתי מלכי פדעת הראנ׳ע , והוא מענק הפלת היום ינרנת מלניות, לתת מלוכה לשופט כל יציר׳ וזרות דקדוקו יזה יעויין לעיל י הערה 8'׳ וגס הוכרח לכתוי כן להשלים מספר חתימתו, (יעויין הערס 12) ונן מ״ש רו״ה יסירוש שושן ינמק איותה שר״ל איומה הנמשלת לשושן עמר קלקל יותר מאשי הועיל, והגדיל עיר השגת הראנ׳ע שאין הנמשל ממין המשל כלל, ומי ידמה פחד ליופי? היתלן לאחר נירא האיש הזה כפרחי קניי? ואין א*נ אמן יתאר איותה אס רצה ומפל שושן עמק? אולם האמת הירודה שקרא כנסת ישראל ישני התארים הנמצאים