Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 189]

5£יא ( 116 ) קזוש החמש נמשכת סופרים (פ״יט ס״ט) ג״פ ע״ס א״ג אע'פ סאות הני״תחסירס לסנינו ועוד אחה אותיות, ונוכל לתקן 00 איזה שנושים עי'; והגאון ד אלי' חווילנא לא העיר ע"; ולכן היו קסיס לו הדנריס והגיה כרצונו וללא אמת. ותכ׳ז נראה שהפיוטים האלו קדמונים הס אן לא לעיקרי התפלות סל תנסי ננה״ג יחסנו. ולקמן תראה הסערתנו ע׳ד מחנריהס. ומאוחריס מהס ונראיס כמחונריס נימי הגאונים , הס נרנת אסר הניא ואפר נגלל אנות המסודריס ג'נ נא'נ. וכן האלפי׳ן נית״ן נסיף סדר ענודת יו״ל לאשכנזים אחר חתימת ר' מסלם נירני קלצניתוס, אסר מחנרס השתמש כפי הנראה נספר מסלי נן סייח שהא"3 סל מראה כהן 00 מעין סנאי סמעון נ; חוניו כ״ג הנמצא 00 בנן סירא (פרסה כ' ממקרא ד׳ עד ט׳ יעו״ם) וכן אתה מנין תעלומות ל5 בווידוי >ו״נ לאיסכנזיס , ויאתיו כל לעידן, סכל אלה לא נמצאו אצל הספרדים א"כ אינט קדמונים פ״נ כתפלת אל נרוך ואל אדון, ויתכן שנאמרו רק ניסינה אחת ולא נכל הישינות סל נבל, ואעפ״פ חונרו עכ׳ש נזמן שלא נתססטו עוד נישראל חרוזים שווי הנרות שנכלס לא נמצא אף חרוז אחד כזה, מלצד ז הסיוט אסרי עין ראתה טירות כגלף סהוא נחרוזיס לנוסף בלי ספק מפייטן מאוחר אשכנזי שכן יזנרו ג׳י. פייטני הספרדים פיוטיס נחרוזיס שוי הנרות על אסרי עין ראתה. ופה המקום נ'פ להעיר על מה שנמצא ננ״י על טו׳אח (ריש סי' השכ׳א) וז׳ל וההדר הפשוט לקריאת נני ספרד הוא סדר אתה כוננת סיסד יוסי נן יוסד נ*ג עכ׳ל ואין ספק אצלי שמלת כ״ג הוספה נטעות היא, וכל קורא מנין יראה בהשקפה מועטת שמליצת אתה כוננת מסייטו מאוחר הוא אע׳ס סאיגנה נארוזיס שוי הנרות• ומצאתי נספר עשרת.הד3רות כ* ממחנר ס' העטור (דף קס״ח א׳) ויוסי נן יוסי דתקון אהללה אלהי אמר נסמון (צ׳ל נסמ׳ן ור״ל נאות סמ׳ך) ויהי (בישורון); ונאות צד״י ה' ימלץ, ונאות פי״ן לא הניט און, ולא שתענו מי שערער בדבר זה עכ״ל ור״ל שנמחזוריס חשכנזיס נרשס נכל חרוז ככתונ ושתסנמצאל הפסוקים הנ׳ל, ונדף קע״ד א' כתג כגון אתה כוננת ויוסי נן יוסי עכ״ל. והנה שם לא כת3 כינוי כיג גס מלשון נעל העטור לענין פיוט אהללה ולא שתענו אד6 שערער נד^ר זה, נראה מנואר שאינו קדמון רקמנני דורו או קודם לו זמן מעט. גס הרנה חרוזים מפיוט אהללה יגידו על אחור זמן חנורס החת גלות אדוס כמו שעיר החניף להורהו בציידו ויירם נקול נכי חרג ומלוכה, 6גנ חלק היות גניר ולאחים, ועוד א0ונ ליסרון מלונה ונו׳ פאר עיר יופי לנרה כחמה, וגלה לנגדנו 'כנוד מלונה ונדצמה הרנה. גס נראה שהי' מפרדי ממה שאומרים רק הספרדים הדר ענודה שלו. והרוחנו ג'נ נזה המאמר שהנאנו מספר עשרת הדנרות שנודע לנו על ידו סס המחנר פיוט אהללה הנפלא מאד נתליצתו היסה ונתין ערכו, ואין דומה לו נסדר ספורי קורות ישראל מראש ימות עולם עד גלותו גלות האחרון. ושערתי תמיד מצחות לשונו שהוא מאיזה משורר ספרדי ואח׳ז שמחתי ני מצאתי סיוע לדברי. בשוב לענין החרוזים שווי הנרות נ(׳יוטיס, ונאמר שהחרוזים שנמצאו לפנינו נתסלת הי׳ עם פיסיות שהיא מקדמונים פסי עדות הראנ״ע (קהלת ה׳ א׳) הס נלי ספק ג'נ מתאוחרי אשכנזים, והראי' שגס אצל הספרדים נמצאה הפלה זו רק למוסף יו״כ ושם היא נקיצור ונלי חווז אחד, רק האשכנזים עשו ממנה סיוט, והוסיפו חרוזים והכניסוה גס במוספי ר׳ה. והראנ״ע נת3 שם נפידוש שקדמונינו הקנו הי' עם פיפיות ליו׳נ. וכן עשו קהלות פולניא נפיוט מאוחר והוא אחד קדוש אש אוכלה אם שנתחבר רק ליו״נ צהנניסוה גם לשחרית ר״ה עיין לקמן (הערס 25). מעתה לא נמצא נשום תפלה או תהנה מקדמונים א1 גם אימות הגאונים עד ר3 סעדי׳ איזה חרוז סוה הנרות . והנה זמרת אל אלון שהיא נעלת מדות וכמעט שוה התלות ואעפ׳כ לא נמצא נה אף חרוז אחד שוה הנרות• אכן הדרן לחתום שם התחנר נראשי החרוזים נראה קדום יותר, שפן חתום שם יצחק נסוף סיוט נשמת וראשי החיוזיס של נסי "ישרים ונתרי 'צדיקים ובלשי! "חסידים ונקרו "קדושים, ולא כדעת קצת אוזני הרמז שאומרים ני נרמז כאן שם יצחק אבינו שאין פאן תקומו כלל נשיר תהלה. וכן דעת אנודרהס רק מ׳ש שרומז המחנר ג'כ לשם אשתו רנקס, ליתא שאין לרך לעשות כזאת ולא מצינו דוגמא לזה, והוא פת3 פן נפי נוסחאתו, הספרדית שמהפפין הסדר פל השנה ע׳ד שאנו מהסכין נימים נוראים ואומרים נשי ישרים