Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 183]

£SH ( 110 ) 443 (לינואדעללע). אח׳ז מצאתי עוד נתשונת הרינ״ש (סי' קע״א) קא1יר לחפסמאישרי נו׳ וזה תורף השאלה כאשי ע3ד מלן שילי1"1ה טס קאליר נו׳ ויהי מסוע המלן מקאציר ירל לישן 3עיר הלאסולה אשר היא תחת המגדל מחונרת עמו אשר על שפת היס ונו' יעי״׳א > ו(יאה שמלן זה הוא השליט אפר הועמד עוד 3ימיס ההם ממלן אספמיא על שוורדיציא ושילידאוז ונקרא משנה לתלן(£ילע קעניג) או נס מלן. 7«) מעורי שערתי שלא ניוון הפייטן לקרית ספר ש3א'י מהראיות סנתנארו נ3א (הערה 1 והערה 4) ויצורף להן עוד שלא נשאר זכר מהעיר ההוא ללל עוד וימי אינעביזש ווזיראנתנוש, פלא ידעו נ3ר לסמן מקום מצ3ה מלפנים. יעויין רא!ענוויןןי1ר (קדמוניות’כרן 3׳ ת'3 צד ש׳ווש׳ז). ו3יןערים הרנה שנמצאו זנרוניהם נתלמודיס ומדרשים לא נמצא עוד העיר הזאת למושג איזה תנא או קהלה מישראל, זהנרת א״נ שגיוון לעיר אמרת שקראה נן רק דרן העתקה ומליצה. ונ3ר עשו הקדמונים נעין זה לערים אמרות שנן קיאו לעיר לונע׳ל מנדל ירחי והוא העתקה ממצת לונע׳ל נלשון צרפת. יעויין 3סוף שיר ענרי להקדמת נעל המאור. 3מגדל ירחי מ3דו, ולזאת מאור שמו, 3ע3ור הזכיר שמו ושם עירו. ונן קראהר״ם א3ן ת3ון נהקדמתו להעתקת המורה , נקעת יריחו. ונרטאלו׳קו 3אוצר הספרים •סלו טעה נזה 3מה שחש3 שנמצא 3עיר דידען נ״י העתקה תספר המורה שננתנה ננקעת ירחו שנא״ימהמעתיק ר"טא3ןת3ון נעצמו. ונאמת נ׳ז הוא מדנריהמעתיק «הקדמה (ויריחו ר״ל לונ״על, ששם הי' דר ר׳ש אנן ת3ון, ולא הלן מעולם לא׳י) ולא ד3רי הסופר הנות3, ומי יודע כמה מאות שנים אח״ז הי' זמן הנתינה. רכן קראו לעיר תאנשפעליר ההר והוא ג״נ העתקה ממלת תקנם 3לשון ציפת ונמו סהראתי 3מ"א •’ וע׳סי דוגמאות האלה חשנתי שקרית ספר ה’יא ג'נ רק העתקה, ו3ע3ור שנודעים שני עיים נא׳רי ואוטרנ׳טו 3ג3ול נעאפעל שהיו שמה קהלות יהודים קדמוניות ונהם חכמים הרנה יעריין ס' הישר (דף ע׳ד ד') נני נאר׳י שהיו קווין עליה! (מננר) כי מנאר״י תצא תורה ודנר ה' מאוטרנט׳ו, ונראנ׳ן סי' ל׳ת תשונה קדמונית נס״ע מחכמי נאר׳י וסיום התשונה שם מה שהורונו מן השמים נתננו וחתמנו, והראנ״ן מניאה טס רק מפני יקדתה, וננע׳הע אות שונר. והיום ראיתי תשונה אחת מר' שמואל מאטמט׳ו ע׳י מעשת שהשין לר' שלתה ננו של ר' יצחק מסופינ׳ט זצ׳ל ענ״ל, ונערון תונא ר' משה נלפ׳ו חנאר׳י. ע' תולדות רנינו נתן הערה 8!). ונס' הקנלה לראנ״ר (ד׳א דף ת״נ 3') נספור ארגעה החכמים שנשנו נאני׳ ונמכרו לספרד, נת3 שהיו הולכים ממדינת נאר׳י למדינת סנם״תאן, ואע׳פי שאחסוג קרו3 לודאי שהאנמיס לא הי' תנורתס נעיד נארי נ׳ח נארן סכס״תאן, והיו הולכים אז נחזירתם מנאר׳י, ענ׳ס יש לראות ני נחמנת העיר הזאת כנר נימים ההם נעיני החכמים, שהלכו אלי' להכנסת כלה. ולכן שערתי שלאחת משני הערים האלה כיוון הקליד ני משם הי' וקראה קרית ספר ע׳ש חכמי' הרניס או לטעם מסתנר יותר שהוא ע״ד מליצה קרית ספר ר׳ל (קישטען טשאדגו) נענור ששני הערים הס על שפת ים אמצעי. וספר נלשון ארמי וסודי עיקר הוראתו ל זנע־גר קישטע) יעויין מתורגמן. ומדרש מלות סוריות, אע״סי שנש״ם הרחינו הוראתו גס על בנולי המדינות. וגס אחרי נודע לי הוראת שם קליר שהוא העיר ששמה נן נשארדינא, נשארתי עדיין נסגרתי שנתואר קרית ספר לא יכווין לעיר זאת רק לאחת מערים הנזכרות, שאס אל עיר קליר יכווין יהי' כנופל מלה אחת וקוראה נשתי שתות. ולמה זה יקרא לאניו נשם קליר, להוסיף אח״נ מקרית ספר שהוא הוא? הלא יתכן יותר לומר שאניו הי' מפורסם ע״ש עיר קליד נטקרדינא, וגנו ר' אלעזר הפייטן הי' מקרית ספר שנצגג אישאליא הסמון לטארדיניא, ונימיו היי נודע לכל קורא שם קרית ספר לאיזה עיר יכווין הממני, נמו שנודע שם ידחו על לונ׳על. והנה שני הערים נא״רי ואוטרנ׳טו נלקחו ע״י קא!יןי ערני נאמצעמאה התשיעית למספרם ועד תהרה השינום הנוצרים, ולכן נקל הי' שם להתפשט דיך סירי ערניים נם קצת תלות מלשונם (יעויין הערה ז 1) . ואח׳ז נתישנתי נדנר שאפשר ננ״ז שקרית ספר היא נעצמה עיר קליר, וקרא לאניו נשמו המפורסם ע״ש העיר נלה, והוא נעצמו גר שם ג"נ רק נחלק עיר הלאפולה, והחלק ההוא ניחוד קרא מליצה תירא סשר נענור שהוא על שפת הים נמו שאנו רואים היום מחלוקת העיר