Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 184]

m ) «s ) העיר, והתוף נקרא לחלק נפ׳ע ע׳ סערה הקודמת, ונמו שהנאנו ob ג*נ מתשוות הריו״ש. ואשר יעה את לוי לסורא זו הוא תפני שחשנו! איי1,1 ספר עולהנחשנון היות קליף. ולכן הוטו ועיניו לקרוא ק הלק מהעיר ההוא (טעם נגנה השוט, וגס נסתר. וגימטריא , ומר לאינו (הערה *!) דרך הפייטן לרדוף גיתטריאותנאלה. אולס נגד זה יעמוד שאס הי' מקום חגורתו זכזצזרדיניוו אשר היתה אז תוזת יד הערניים ונשתלה וידס זמן רו אח״כ, לא הי' מדור כ'כ הרוה מאדום ונוצרים ותחריש מערוייס, יעויין לעיל ( הערס 5) , ולכן יש להכריע כי נס הוא ועצמו הי דר ועיר קליר וימי נעוריו ואח״ז הי דר וקצה ידכ1וו!יוו תחת המשלת הנוצרים, וקצת ראי' ע״ז שגגמטריאות נמצא חתוס שתו אלעזר קליר (הערה »1) , א*כ הי׳ נקרא נעצמו נמו אניו ושס זה. ומקרית ספר ר״ל מחלק של העיר ננ״ל, ששסנולד אצל אויו י ואח׳ז הלן משס. או שי׳ל שאע״פי שהפייטן נעצמו הי' שונן תחת ממשלת הערניים, אן נעוור רוו ישראל שנאייראפח וניחוד נווינ1וו1יא הסמוכה, וכן סוו־דיניא ועצמה וזמן קדום העט, היו תחת ממשלת הנוצריס , לכן דור רק מהרגיל ומצוי מקדם וגס נימיו קרו3.אליו 18) אין ספק שעוד ויהי הפייטן היו קורין עיר קליר על המעט ושס Killir ' או Keller והרנה חלופיס נתינות איטלקיות וין סת״ח לסנו״ל, נהו ו cameleontc, c<nnalcont.Cj eolezione, colazion ודומיהם . והצרפתיים והאננליים יחליפו תמיד קריאת « נקריחת e ולכן הרשה הפייטן לעצמו לחתום להעמיס ושס קיליר ויו׳ד אחר הקו׳ף. אך לא נשם קליר נאשר טעה הרו רו׳ס והקדמתו למחזור צהוח חושו שחתום כן וסיוט ליוצר פ' סרה המתחיל אצילי עס ונדפס רק וקצת מחזורים אשכנזים. אמנם עיינתי שם וראיתי שלא <תח רו׳ה החרוזים כראוי שכל חרוז יוכפל שם תשעה פעמים והנרות שוות, ונראש כל שלש מהם נמצא אות אחד משם הפייטן. ועד״ז ייושלם החתימה אלעזר וירוי קיליר, לא כמו שלקח רו׳ה אות למ׳ד מאיזה חרוז ולתי עיקרי ושלא הן התנין. והזה תראה נ״ג שאף וחתימת קיליר לא השתמש רק נמקוס שהי׳ צר לו הדרך נמו וסיוט זה, שהחלוקה לשלש שלש הצריחתו להוסיף אות אחת וחתימתו נדי שיעלה מספר כל האותיות ט״ו ויקנל חלוקת ג' נ׳, ותספר י״ד לא הי' מקול חלוקה זו. ועד׳ז היא ממש חלוקו! החרוזים וסיוט אדרת ממלכה לשחרית יוס א׳ של ר׳ה, ולכן חתס גם שם קיליר. 'וכעין זה הוא וודאי פיוטו לקדושת שמיני עצרת שאומרים וווירתישא אע׳ס שלא ראיתיו, רק נסי דורי רו״ה חתום ג'נ שם קי״ליר וולי ספק מטעם הנ׳ל * והנה לא הי׳ לו להוסיף נשום מקום היו׳ד רק ומלת קליר, סנמלת אלעזר לא הי' רוצה שיקרא אליעזר, מפני הנדל גדול שיש ניניה®, (הערה 13) . ולעשות יו״ד אחד הרי׳יש של וירני לא רצה נדי שלא יהי׳ נראה כגדול ועיניו שנן פירוש תלת וריני?ש׳ס (הערה 14) , ולכן הוכרח להוסיף היו״ד רק נמלת קליד. וכור ראינו לעיל (הערה 13) שגס וחתימת נימאריאהרשה לו לחתום קי״ליר מפני לחן שיווי המטפס 9!) (V שולי הלקט סי׳ י״א. ורוינו גרשם השיו ושם רו נטרונאי גאון ז״ל שאותר פיוטים ואוות ווגוורות ונו׳, וגס ים לנו ללמוד מן הסיוטים הראשונים שהיו חכמים גדולים היי ר' ינאי שהי' תן החכמים הראשונים ופייט קרונ׳ן לכל סדר וסדר של כל השנה, וגם ר׳ אלעזר נ׳ר קליר הי' מן החכמים הראשונים ופייט קרונות לכל הרגלים והזכיר ואנות ונגוורות דורי אגדה ועניניס המהעכ׳ל, מלשונו נראה ורוך שר׳ ינאי פייטן הי' קודם ר״א קליי אך מי היא ר' ינאי זה V ואנה נזכר עוד? וכור נתותי (העצה 11) טעם נכון על מ׳ש מינו גרשם על הקליר שהיי מחכמים הראשונים אע״ם שלא הי' רק ומאה שנים אחריו, משא׳כעל ר* תשלם ו״ר קלונימוס אע״פ שהי רק מעט זמן אחרי הקליר ת״ת לא יקרחהו עוד ר׳ג תהחכמיס הראשונים, מפני שיהי' נודע זמנו כור ואשכנז ע' תולדות מינו נחן (הערה 36). יפה המקום לורר עוד דור אחד, והוא שכפי התשנו! ותשוות רש״ל (ס״ס נ״א ונתצרף לחכמה (דף י״ד 3׳) על זמן ר' משה הזקן ו׳יר קלונימוס, מחור הפיוט אימת ניראותין ליום אחרון של פסח, יהי׳ ר' משה זה מוקדם לפני זמן ח,זווגינו, שהם ירשימו זמנו של ר' השה ושנת התמ׳ט לחמן הנית והוא שנת תרע'; ליצירה