Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 180]

I 1 ׳:11 1;! i. I k P I 3B* ( 107 ) *& הנרות, רק נתפלת יבינו סעדי' לנד שנתארה אצלנו (יעויין תולדתו מגורי עתים הקפ׳ט הערה 81) נמצא ננר נפי זכרוני איזה חרוזים, אולס מגורתו הי' נין משוררי הערניים נ'כ וזולתו,לא נמצא עוד דרך זה נהוג נין קדתמינו. וזה יהי' לראי' אתת שהקליר הי' איטלקי לא אשכנזי, ני רק לקצה איעליא נתקרנו צנאות הערניים לא לאשמז. ולראי' זו נצרף עוד מלה ערנית שנמצא נפיוט הקליר לסירינז המתחיל תמימים כירשו ארן. ע׳ם רהן עמעם, ור׳ל שאול המלך החשיך הסקתה שהופקדה נידו להשמיד עמלק ורהן נמו משכון יעו׳ש נסירוש, והנה אע״פי שנמצא נש׳ס ההפעיל הרהון מ״מ על משקל זה לא מצאנו שם זה גשום מקום רק הוא נן בלשון ישמעאל ונ"נ נערוך ערך הרהין שנלשון ישמעאל נקרא משכון רהן. ואחרי שנכנסנו לזה נוסיף ג״נ פה שאר הראיות המכריעות אותנו להגניל לפייטן זה ארן איטליא למוזוס מגורתו אעיפי שנהערות הקודמות נשאר עוד הדנר נספק נין אשכנז לאינוניא. והנה ראי' אחת כנר שמענו, השני׳ היא משם עיר קליר מקום אניו נאי סדדיניצו וינואר זה לקמן (נהערה 16) ורחוק הוא לומר שננו הרחיק משננו עד קצה אשכנז, ואס נאמר שקרית ספר היא נעצמה עיר קליר ע׳ש לקמן, נפלו נל הספיקות מעצמן. הראי' השלישית ננר רמזנוה (נסוף הערה «.) שאלו הי' אשכנזי לא הי' נעלם נ'נ זמן ומחום היותו מהחנמיס שחיו רק נמאתיס שנה אחריו, אע׳פי שיודעים ננאור מרנו שג רנינו נרשם מאור הגולה אשר הי' קרת לזמן הקליר נפי חשנונינו, ורנינו גרשם נתנ על הקליר שהואמחנמיס הראשונים (*ערה 09 אע׳פי שהי'רק כמאה שנים אחריו, אך נענור שהוא מארן אחרת וננרנתקנלו פיונקו נאשכנז חש3 אותו לקדמון יותר. ויותר תזה נאמר כאן שלא נמצא שוס חנם מצויין נאשננז לפני רבו של רנינו גרשום. יעויין גתשונת רש״ל סימן נ״ט וניוחסין. והקליד אהי׳ חנם גדול נתלמוד ומדרשים נפי הנראה מפיוטיו, אלו היי חי נין האשכנזים הי' נרשם אצלם נלי ספק מי היו רנותיו ומי תלמידיו. אמנם נאיטליא ננר היו חכמים הרנה נדורו של קליד וננר נזנרו חכתי רומי נתשונת רניגו האיי יעויין תולדתו (הערה 16) וע' עוד לקמן (הערה ך 1) מקהלות קדמוניות נאר״י ואוטראנ׳טו נקצה איטליא הדרומית שהיו נהם חכמים מפורסמים, הראי׳ הרניעית , מתה שאומרים האשכנזים ניוס א' של שנועות סיוטי ר׳ שמעון נר יצחק וניוס נ' סיוטי הקליד ולא כן קהלות איטליא שמהפנין הסדר ואומרים ניוס א' פיוטי הקליד וניוס נ' פיוטי ר' שמעון נר יצחק, וסנת זה הוא לפי דעתי שר״ש נר״י הי' אשכנזי ונודע אצלם לחנם גדול ומקונל ונעל משפחה ועיי' השונת רש׳ל (ס׳ס נ״ט), לכן הקדימו פיוטיו על פיוטי חנם אחד מחדינה אחרת אע׳סי שזה האחר הי' מוקדם לו נזתן, ולא נן האיטלקים שהקדימו סיוטי הקליר חנם ארצם. הראי' החמישית מעיקור התקשטות פיוטי הקליר נאיטליא, שהיי סיוטי האשכנזים לא נתקנלו נלל אצל ערים הפנימיים של איטליא ורק נאיזה ערים צפוניים נמו נזויניליא וטריעשטי יש קהלות שאומרים סיוטי האשכנזים, אולם ננל קהלוי! הפנימיות אומרים ענ״ס סיוטי הקליד, אין זה רק שנתפשטו ניניהם מימים קדמונים מאז הי' חי נארצם. הראי' השישית מנוסח תפלתו הקרוג יותר לנוסח האיטלקים מלנוסח האשכןזיס «■ מזה לקמן ( הערה 33) 02 ראח זה דנר נפלא מצאתי שלא עמדו עליו כל משישי הפיוטים ואחריהם המגיהים ומדפיסים, שרשתו תמיד נראש הפיוט חתימת הקליר נראשי חרוזות, ולא עיינו שנרוג המקומות שאינו חתום נראשי חרוזות הוא חתוסננימטריא נראש או נסוף הסיוט. וקרוג מאד •שנל׳י שלו הי' יושם נציונים נל המלות שכיוון נהק למספר שתו, אן המעתיקים והסופרים ואח׳נ המדפיסים שלא הנינו נוונתו השמיטו הציונים. ולדוגמא הסיוט אגסינה, שלולא היאנ׳ע שהעיר ננאורו לקהלת (ה' א') שהוא חקליר, לא ידענו זאת ני חיננו חתום שם לפנינו נשום חרוז. אפן היכף נראשיתו אנסינה מלני לפניו כהתהלבי עולה אלעזר קליף. ועד ההרה הראה שחתום כאן עוד ניתר נאור נצירון> נל החרוז של אנסינה. ונסיוט זכר החלת גל מעש, אשר בבל שנה נעיין עולה איעזר קליר מקרית ספר ומספר נזה ממש עולה ג׳ג שבת סורו (מנ0 שמעוני עוברי ודלג מלה מני אוצי רשם <ן נכ׳י שלו. ויותר נראה שננלל גס הוא נחשניז יי״ל מני אלעזל קליר מקרית ספר ועיד שראה המגיה ליוחסין חתימתו אני אלעזר ונו' (הערק