Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 179]

a» נ 106 2m c זי) ע׳ש נרש׳י ו־זוש' הנראים נחתעלתים ממירה זה• והנס הראתי «ספרי ®ם נמה תילוקים נמנטא האותיות «ין אנשי מל לאנשי א׳י. ונראה הנס נהנרה זו היו מחולקים, שנשי ההשערה היו אנשי א*• כלס עלניס קצת «ה3רת התי׳ת אע׳סי שציינו את ר' »"א לעלג יותר, ולעגו נ*נ «עירו3ין (ריש ש"ה) על האי נלילאה שאתר חתר נמו עתר, ת׳ת גס ר׳ יוסי גר אסיין משתעי חרדל נתו הרדל ננ״ל ו3שירי השומרונים שהדפיס גענעגיוס נמצא לרו« האות המתחיל גחי׳ת נמקוס עיי׳ן נסדר א*3 שלהם. גס קראו התרגומים ומדרשים מדינת א־יוזבעגע פעם «שסחייי« ופעם נשם הדיי3, יעויין שני הערניס נערון. ור5 חגן •3ר אתי נקרא «ירושלמי (ש׳ו דש3ת ה״ה) ר' אנן 3ר אימי, ולא נן ה33ליים שלעגו יעל התשוה ה׳א לחי׳ת כתה שראינו 3עירו3ין שם. ונראה שאנשי איעליא אשר הי׳■ רו3 לימודיהם נלשון עני ונאורה שנע׳ס מא׳י ולא מ33ל נמו שהוכחנו «מ׳א, קילו נ'נ ה3רת החי׳ת שוה קצת עם ה״א, ונכה תמצא את 3על העיון איש רומי שהעמיד שני הערכים חדיי3 והד»« 3לי הערה כלל, ונערן תסותא נת3 ח' תונלעת «תו תסחתא ורן ערן שת שותא חי׳ת מונלעת נמו שיחתא, ולפי׳ז אין ראי' כלל מהגרה זו שהי׳הקליר אשכנזי. בפן להנדל ה3רת ני׳ת רפוי' 3ין הספרדים לאשכנזים, הנה הראתי 3ספרי הנ״ל ריש י אות 3׳ , שגס הוא ישן נושן, וקרו3 תאד שאף 3ו היו מחולהיס הירושלתיס עם הננלייס, שנן נקרא ארן 33ל«ירושלמי ייפ׳גדתנלה) גיולנא ע״ש שר ירמי'איקלע לשם, ור תנחם נר■ יוסי שהיי נקרא ר' ווררימוס עיין ס״הד, נקרא ג'נ 3ירושלתי(פ׳ח דש3ועות) ר' אנורדימוס, וארן יעזר שתרגם ירושלמי מנוור נקרא «3ריתא דיומא (ל׳ט «׳־) . הרי מנגר והגאון ר״י בער5י| הגי׳ שם ע״5י התרגום שצ׳ל מנוור אולם «ערון ערן תנ3ר נראה שגרם גס 3תרנוס מנ3ר נני״ת, אכן נערן הי גייס זעל העוון «עצתו «תרגום מכיור, אין זה רק תפני ששתי הנרות שוות אצל קדמוני רז׳ל נס אצל «על הערון. ונראה שה3רות :זיזי אותיות אלו ר״ל של «י׳ת רפוי' נם וא׳ו היו חלושות כ"נ עד שלא היו נכרות אח״נ3לשון, ונודע שנלשון רומי ה3רת וו הוא היום נמו w , ס3אתת גמנוור זה כיוונו להר שעמד עליו הת3צר (אצזנעדוס) יעויין יוסיפון המול (מלחמות ס״ו פ״ז) ועוד סס ( ס׳ג ס’נ), ותראה שהוא נקצה סערעיו «נ3ול ער3, ושם ג'נ יעזר נפי רו!נענזזי11ער נקדתוניות שלו ( כרן 3' ח׳א צד רע״ג f ושם (ח׳ג צד *') ופלוניום (ס״ה פ׳טז) נת3 צצוו5עח0 היתה לפנים קרי' שני' אחרירושלים, ושס יש לתקן ט׳״ס שגת3 זזארערוס לדרום ים המלח, וצ׳ללצפון יס^התלח כתו שהוא גס קלירהו הנתו3 שם וכן נרשמו שניהם 3מפות קדמוניות. מנ״ז נראה ענ'פ 33איר שיווי המנטא של 3ית רפיי' ואות וא׳ו. נם תלישות ה3רתם עד שלא נשמעו אח״נ גלזון אצל הירושלמים (ומהנלעת «י׳ת רפוי' שלא היתה ני«רת אח"נ «לשון, עיין תולדות רנינו נתן הערה 9 תלת אנרנני). אולס לא כן אצל הגנליים, וראי' 3רורה מנתרא שלנו ( גרנות עיו 3') תני ר3 עו3די' קמי' דר3א (שהי' 33לי) ולמדתם שיהא לתודן תם שיתן ריוח נין הדנקיס, עני ר3א «תרי׳ננון על ל33ן נו' עש3 3שדן ע'נ, ואם הי׳ הקריאה של ני״ת רפוי' נמו וא׳ו הלא יהי' הנדל גדול מאד 3ין ני״ת רפוי' של עש3 לני״גז דגושה של נשדן, נמו נין שאר שתי אותיות אשר הנרתס נלתי שוות, ולמה הוצרן ריווח ניניהם? נהנרח א׳ג שקרא 3י"ת רפוי' שוה לדגישה נמו הספרדים היום. ויהי' א'נ גס נזה הקליר שוה 3הנרתו להנרת נגיא״י, ואנשי איטליא שהי' מ3 למודיהסתא׳י רנ׳ל קראו האותיות «לי ספק כמוהם, ונעל סערון איש רומי נערני הר ותכנר לראי׳ ע׳ז. א'נ גם נהנרה זו יהי' רק ראי' שלא הי' הקליד ספרדי אן לא פהי' אשנגזי דווקא, והי' יכול להיות ג"כ איטלקי. נשוב עוד לדנרי ראנ׳ע נקהלת שם שנת3 על הקליר ני חרז יום עם פדיון ועליון. והנה לא נמצא לפנינו נפיוטי הקליר חרוזים כאלה. ואולי הס «פיוטים הנאנדים מאתנו, עיין לקמן ( הערה 2g ) . ויותר קרו« שתפס הראג׳ע «מהירות עיון את הפיוט 3רון ה' יוט יום הנמצא אצל האשכנזים «זמירות של שנת, ושם התה חרוזים ראשונים יום, פדיוס < עליון, אניון. ונענורשהוא נידן רו« סיוטי האשכנזים «אורח סיוטי קליד, חש3 שגס זה מתנו. אולם יזתוס נו נראשי חרוזות שמעון יי יצחק. ז*) לדמו (הערה 20 ) תראה שהפייטנים הקדמונים שנשאר לנו מהס הרנה 1 פיוטים «תפלה נמו אל אדון ונדומה, לא• ידעו פלל מארחים שוי ישנדויז