Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 177]

5^s (_104 ) «a ולריי, לק על לקה, סן על הפן, ודומיהם הריה. וע' עוד יותר מזה (הולדות רנינו ותן הערה 56ן וצפי״ז נקלילשושע הקליר לוויט('צו קין תולדה דקדוק זה, 9ל לקמן (הערה 14) תראה שחתימה הקליר היא תמיד ניו׳ד אתר הניית 3תלת '•נירני, ושם תראה סתירת פירושים אתרים 3מלה זו, והעיקר שהוא קנור מן 3ן רני. והיו״ד חתר הגיית היא לאות על הסמל פצ״ל תחתיי. וכן תתתו קדמוני הפייטנים 3אשהגזים מסלם נירני קלונימיס אלי' נירני מרדכי ודומיהם יעויין הקדמת החכם יוו״ה 3פירושו למחזור , וכוונו ג״נ ניו״ד אתר ה3י'ת לדעת שהנרתה!סגול. וזה הוא 3אמת חדרן האשכלזיס ר״ל לכתוג יו״ד יתירה 3מקוס נקדת סגול או חיר׳ק או וא״ו יתירה 3מקוס תול׳ם או קמ׳ן. יעייין יספר חסידים 5מת3רו הי' אשכנזי (סי' תתפ״ג) וז״ל, הנות3סדור תפלות ינתת אותיות מלאים כי נותנים מלאים למי שאינו נקי נגו; כשרוצה לנתו3 וטהר ל3נו לע3דן נאמת, ינתו3 ונוהר לי3גו לעונדן נאמת ליננו מלא לעונדן מלא, ושנת קודשן אוהני שמן וכיוצא 3ו, ענ׳ל• ולא יפלא זה נעיני הקירא, שכנר נהגו כן הסופיים נימים הקדמונים נעור היתה שסה ענרי' חי' על אדמתה ימו הושיבען(ת*3 נ' נ״ד) סהיו׳ד השני' מורה על נקית הצר׳י וקריאתה, ינ1 שלשתץ־ ביחזקאל הי י*5) שובינו (תהל־ספ׳ה ה,) ריע (איו3 ו' כ״ז) להפרידו מן רע, היעשה (שמות נ״ה ל״א,) יעוייןרש׳י וראנ״ע שם. ועל גקדת סגול נמלת אהליך (איוג נ״3 נ״ג) וגס וא״ו על נקדת הקמן נמלה הובנים ביחזקאל נ׳ז ט׳ו ננתינ) וכן אוני׳ (מ'נ ח' י׳ח ננהיג) T T יעויין גענעניוט (קורות לשון ענרית פ״נז), ונתקום אחר נארתי שאותיות מלאות כאלה התורות רק על הנקדה וקריאתה היו נקראות נדרז״ל אס למקרא (1ע!ע איט. נוער) . ולפיז חדשו האשינזיס האחרונים רק אשר נשכח מראשונים עיי הרגל הקריאה והנתינה נס נלי אותיות המלאות. ונמצא ג'נ נתשונות קדמוני אשכנזים הרנה מלאים כאלה. יעויין לדוגמא נראנ׳ן(ט״ו נ') איש נלינ׳י, ושם נתשונת ר״ת לראו׳ן (קמ״ח א') תש כחי ואור גניי אל הלקח אחי שניתגקש לישינה של מעלה ענ׳ל. והייתי רגרל למחוק מלאים כאלה נספרי הקדמונים וחשנתיס להוספת המדפיסים. אן מדנרי ס' חסידים נתנרר לי שננוונה נתנו נן המחנריס. ואדרנא כ׳ל שהמדפיסים חושו לעצתם להשמיט מלאים הרנה שהיו נמצאים ננ״י, מפני שהיו מספיקים להם הנקדות שהעמידו אשר נחסרו נתחזורי וסדורי נ״י. וככה עשו נ״< נפי הנראה נפיוטי הקציר, שנן נפיוט אנסינה נמצא נתחזורי וואנזטערראנו שנת יזל פיות זיר זיר נהשלינו, וכן ומחזורי וויטליוו עוד נדפוסים חדשים, וצא נן •נחחזוריס חדשים שלנו שננל הדפוסים השמיטו שני היו׳דין והעמידו זר וף. ונראה שקצת קדמונים העמידו אותיות מלאים רק נתלות זרות ותקום שיש לטעות נמו אצל זיר שלא ניזשונ זו, וגס זיף לדעת שהוא שם התאר ולא פעל עני זד המורגל ** T יי T ופיוטי הקליר. והנפלא שממש על מלת זר זהג נס' תרומה עמדו כנר רז״ל ומדרש ואמרו לתה ננמי זר ונקרא זר, לומר זנה אדם נעשים לו זר לא זנה נעשה זר ״ T מהם ענ׳ל ור״ל שננת3 זר נלא יו׳ד והי׳ ראוי לקרות זר ואעפי״ג קרינן זר נאילו י• T .. הי' ננת3 ניו׳ד. והיא ע׳ד אומרם ז״ל וסנהדרין(׳"ד א') אצל נסנת נסנו« דקרינן בסבת נחולס כאלו הי' ננתג וא׳ו יעו״ש, והת׳ג עם היד״ת יגעו שם נמנם לפרש המדרש. ומעתה תנין לסחור ספק של הראנ״ע 33אורו לקהלת (הי א',) נפירושתלת ליראי יקפיל. ע״ש שנת3 יש מפרשים ני?1יראי היא ניו״ד וענינו הוא המשיח ונו' וי״א ני הוא נצא יו״ד וענינו יע3יר נמלת ראי דרנן נגיא. וחכמי הדוריפרשו' ליראי יקפיל שיעניר אלה השונים הנחשלים לראי מוצק ענ״ל. והמנין יראה שמ״ש וחכמי הדור יפרשו ליראי נו׳ הידד התלאה היא ט׳ס כאן שכנר כתג שאס היא מלא יו״ד צרין לפרשו על תשיח ומהי' היו׳ד שרשית מן ירא, רק אט נגיוס נצא יו״ד נוכל לפרש כשני,פירושיםהאחרונים. אמנם לפי מה שהראינו אפילו שהי׳ נתונניו׳ד אעשז׳נ