Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 175]

^4 ( 102 ) m ויעיס בניס עשר נהנליק , 3וינ אותם לא הצדיק, על מגרם נכסף 4דיק, ומזה המימי ל«י יייי• בני בלי שם כמכרס עמוסים, בזונה וביין ובשוד המסים > איך בדין יהיו נעמסים ״ ענ״ל. ויתכן אצלי האר שפיווין לסמסחר 3נסש. ארס שעסקו נו אז ישראל, וניקוד נפין תססר זה <וויט?יוו וסיליליצו ונע» יוסע?. יעויין קורות היהודים תחנם עמנו יאסכו (נרן ה' צד ע׳ו ע״ט), וזה ע׳י שש3ו הגאטען נפשות הרנה נעת החרינס עיר רומי. ויש סקודה ואזהרה נגד מסחר זה סל ישראל אן הספא גרעגתרחס נביטוןישל עיר קאוזגלואוריי(יעו״ש יצוסט צד פי) והיא קאליר מקום אני הפייטן או מקומו נעצמו, וגס נענדים ענרים סחרו ( שם צד ע״ט) ואח״ז נאסר עליהם המסחר ננפשות גויס ע׳י פקודת המושלים שהזהירום נעונש מות נלי ימצא נידם שוס ענד נכרי, (שם ספר ט׳ז פ׳ה ופ׳ח עד סוסו) ואז נלי סשק סחרו נענדיס יהודים ל3דס, וע״ז התלונן הפייטן וקורא להסוחריס נני בלי שם נמנים עמוסים (נני ישראל העמוסים מני נטן) נזונה וביין ונו' ונמחזורי צויטליצו ראיתי הנוסחא נזונה וניין ונשוי חומסים והיא נאותה יותר לענין, שנודעים רונ הסוחרים זנפס אדם עוד היוס, הס חומסים הנפשות נעצמס ויהנרוס את״נ למדינות רחוקות, ועכ״ס יורה גס מאמר זה על זמן חנור הסיוט, שהמסחר ונפש אדם נתפשט נישראל מעת התחלת תאה החמישית לנוצרים, ונאסר להם מסחר נפשות גויס נקצה מאה השניעית יעו״ש (םון> פ״ח) ומאז והלאה סחרו יותר ננפשות ישראל נפי הנראה עד זמן הקליד. 7) בקינה המתחלת אינה ישנה חנצלת השרוןשהיא ממנו עיין לקמן (הערה 7*) נמצא החרוז, נפשעו נלחם וסת, נלנדה יורשת, והנה ננישת עיר ששתה יורסת לא נמצא נשום גמרא ומדרש, רק ניוסיסון העירי יעו׳ש (ס׳סט׳ עי סוף פ״עא) שהוא יוסיפון הי' שר צנא של מנצר עיר זאת והרומיים ננשוה מידו. אולם ע׳י סנה נלתי נודעת נפל שנוש גדול ונשנה הריה ננל הפרקים הנזנרים, סגנלס נאתר פעמים רנות יורפת נרי״ש, וצ״ל ננל המקותגת יודפת נדלי׳ת שנן נקראת נמשנה (ערנין ל"נ נ׳) ונחשנת, שם למוקפת חומה מימות יהושע נן נון, וניוסיסון לרומיים (מלחמות ס׳ז פ׳ז) נענין זה ממש סל ננוסתה נמה פעמים יאתאפאת והוא יודפת של המשנה שנן נמצא ר' מנחם יוהפאר, (ירושלמי ס׳ד דסונה ה׳ו) ונקרא בנבלי (זנחיס ק' נ' מעילה י׳ג 3׳) ר' מנחם יודפאד, א'נ הוא הוא, והקליד שלא ראה נלי ספק יוסיפון היוני רק המועייק נמנרית העתיק נס הטעות הנמצא שם יורפה נרי״ש. ואף אס נאמר מה שהוא רחוק סנמקרה נפלא' נפל גס נדנרי הקליד השנוש ההוא נעצמו שנפל ניוסיפון הענרי, והוא נתנ נאמת יודפת נדלי״ת , ענ׳ס רחוק רחוק עוד יותרלומר שראה הפייטן אתיוסיסון היוני ונתעט אין ספק שתיוסיסון הענרי לקח דנריו, וקרוי לודאי שנם השנושקנל ממנו. והנה אחור העתקת היוסיסון לעניית נסוף ימי הגאונים ננר נתנרר מנמס חנמים, אך לא העירו שענ״פ הי' המעתיק אחרי ימי או נימי ר' מנחם נן שרוק ’ המדקדק, שנן מניאו נטעות לסופר נשערי ירושלים (סיצא) נמקום מני נן אלעזר הנמצא על פקודה זו ניוסיסוןלרומיים (שם ספרה׳) וזה דנר נפלא נאמת. ונענור די ר' מנחם 3ן שרוק הי׳ חי אחר■ ר' סעדי׳ גאון נפי סדר הדורות נריש ספר מאזנים לראנ״ע, יגיעו יהי המעתיק של היוסיפון לתחלק ימי ר3 שרירא גאון, והקליד שהשתמש נו הי' חי נאתצע שנות ר3 הרירא והוא תסגיס מאד לחשנוניגו (הערה 3) וזה נגד דנרי חנם עמנו ליג! נמחנרת עתיה על היהודים (דיו א' חונות נ' צד ש') שנתנ לסי תומו נדנד נודע ונרור חרני«י סעדי' מניא ננר את יוסיפון הענרי ולא ידעתי איך נא לטעות פזו V שנאמת לא נמצא ממנו דנר ננל ספרי רג סעדי׳, והננון נדנרינו. 8) נןן-ןך החלוק נין האשכנזים לספרדים נדרך דקדוק הלשון, שהאחרונים יגנילו לנל שורש נ׳ אותיות ונא נן הראשונים שאצלם גס אות אטת די להיות שורש וממנה יסהעסו נאותיות נוספות נל הוראות שונות של שורש זה , ונפרט ונחים נמו נחי ס׳א, פ״ה, ע״ו, ל׳ה נס נחסרון נו״ן, שאצל הספרדים יפול האות הנח או הנו״ן רק נזמגיס ונדרניס ידועים ולרו3 רק נעתיד נמו תן ראה יאתר תרא נעתיד, אך לא נעני רא. רבן מן הלן הלן אלך, ולא נעני לכך; לכתי וגס מ ו : - T I ■ נסק