Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 174]

C 101 ) נמקים תשע מאווז ועיי, והעיר נפסהראנ׳ן נתקוסאחר שהוסיף תספר כזהמדילו' נאמרו שנזמן הפייכון הי׳ נן ועכשיו שיש יותר מאלף ראוי לומר אלף ועוד ע'נ t הגה יודה הראנ׳ן עכ׳ת שלפניו הי׳ נתונ ט' מאות!' ואין לדחוק ולומר שהי' נתונ עוד מספל יותר קדוש, ואיזה סופר אחיהו עד ט' מאות, שלא נמלא זכר להתפשטות פיוטי הקליר נזמן קרוס נ"נ עי שנגר ישנשוס הסופרים מעצמם. ולפי דגרינו ציל עוד ששנשו נשגי המקומות, וזה רחוק מאד. ועוד ינואר לקמן והערה 7) מראי' אחרת שלא הי' חי הקליר לפני רג שרירא גאון, וא'נ שני המספרים של תשע מאו* נלי ספק מידו ננתנו ולא מסופרים מאוחרים. 5) ככר ראינו(הערה 1) שהקליר מנר פיוטים לנל יו״ט נ' של גליות א״ג לא הי׳חינא״י. ושם עיר קריה ספר ינואר לקמן יהעיה 7ז). אולם יותר נראה זה עוד מהרנה מאמריו נגד עתים אחרים, שאלו סי׳ תקומו נא׳י הננושה נימיו ננר תחת יד ישמעאל, לא הי׳ העלים שם אותה זו נדנרו תלוחלי ישראל, ואנחנו לא מלאנו אללו שס י«תעאליס או ערניים נשום מקום רק פעם אחד דרן רמז ונספק, ונמו שינואר עול. וכנגד זה נמלא אצלו נהרנה מקומות האד שם אדום שהיא ננוי אלל הקדמונים לנל עמי אייראפלו נימים ההם יעויין סיף פיוטיו למוסף יום א' של ר׳ס פגר והסעיר, ממלכת שעיר נו' פתחי העיר, (נלי ספק כוונתו לרומי) תשקיע ותנעיר נו', רניעית החיות (היא הלנות רומי הנזכרת נמיאל)ליקוד להיות ונו', תישר מחרמון, לרועעאדמון (ר״ל לפוצץאדום) ונו׳). ונקרונות לתיג ננרנת רופא חולים הרנה חרוזים נגלות אדום, מנרנת נונה ירושלים חית יער שנלתנו ונו׳ אנלתנו רופסת ניער נדלה, ונודע מי נקרא נמדרשים חית יער. ונמרונות לפרשת זכור על עמלק שנחשנ לו מזרע אדום, זכור לקעקע נלתו השורש, מלעזונ לו ענף ונס שוים, נענש קישי ני השאיר לו_שורם ונו' ונאלה רנות מאד ננל סיוטיו, וניותר נאור ננרנת סלח לגו לת'נ אומרה לגליון, אויל כליון, ולפי דנרינו עד נה הכוונה נודעה לתנין אע׳פי שלא ידעוה המפרשים, יעויין ערוך סוף ערן גליוןיערך און נדפוס וויניליא. והחרוז שנמלא לדעתנו נרמז על הערניים שנישו ירושלים, הוא נאות טי׳ת למלניות יום א' של ריס, טורוז מלניות, עונדי משניות, טמאו חמד מניות, ננאוה למלוך. יעויין המפרשים שנדחקו מאד נמלת טורח תלפיות, ונם האחרון הגדול שנהם הרג רוו׳ה כליון נזה נתרגומו ולכן יתכן אצלנו שהכוונה לישמעאלים הנקראים 'נסי קצת קדמונים התור׳ך הגדול יעויין מסעות ר׳נ(ד' נצו(קוזיצוט'זנ'), וקלת מהם נקראים ג'נ כ1ירקי<£ נטי'« (יעו׳ש ט' נ׳) וכנר ערנו סופרים הקדמונים את העיניים והטירקען והחליפוס נשמותם. יעויין (דעי »יוהיו»עדיניוונ( פיון ווייט סיתןנ'נ). והנה הערניים ננשו ירושלים נסנת 63t למספרם והטירקען’ ננשוה מידם, מודע סננו נתקוס כותל נית מקדשנו תונ׳ג, את המסגד שלהם . נם מפורסמים הישמעאלים למשתחוי• לאנן השחורה נעיר מיניה יעויין לקמן (הערה 33) נשם פסיקתא דר' טוני'. ומשניות ר׳ל משכיות אנן, והקליר קצר נלחמו ונקט רק מלה אחת מלשון המקרא כדרכי. ויהי' כוונתו טורח תלניות (ר׳ל מלכות הסירקען) עונדי משניות (האון נעיר מינה) טמאו חמד שניות (הוא נוחל ני׳המק שלנו) נדי למלוך ונאוה ואול« נכוונה נתג כל חרוז זה דרך רמז מסחדתו תפני הערניים השוכנים קרונ לו נמקום אניו נאי סיורדינייו, יותר ממאמר זה לא מצינו עוד ופיוטיו על הישמעאלים מאומה, וגס נאן תזנירס רק נענור העיר ירושלים הננושה תחת ידם נימיו. אק רונ סיוטיו מדנריס רק מארוס ננ׳ל ונענור ני נאפשמיא אין זכר לפיוטיו ולא קנלוס כלל, וגס דרנו רחוקה מדין פיוטיהם, אף כנר נננשה נימיו רו5 אספתיא מחת יד הישמעאלים, לא נשאר לנו למצוא ארצות של יהודים .התת יד אדום, נ׳א אשכנז הכוללת נ'נ ציפת, או <׳ויט1יוו. ונסערות פיזואו נראה כי הרנה מדיני פיוטיו נאותים לפני אלה הארצות, אן ראיות אחרו« עול ינריעז על היות(נמפניס ארן מולדתו. . י■*) בפיוש אותן אדירי כל חפן למוסף יום א' של ר׳ה חושנ כל הצדיקים נתנפל י נחטא ונענשו, ולוקח תוסר לנגי דורו סהרעועוד מאנותס אין יעמדו נדין. ע ש אתי אנרהס אנינו, עונריס נעמק הגיא להנדק. אס נפעלס נרינ ייקיק, לפגי שופט מי יצטוק. וגן אחר שאר פאנות עד שאגיע לי'נ פנטיס ואומד ריעים