Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 173]

3>* ( X»t ( ioo לקונטרס המיוחד על חולדות ר3 סאיי, א'נ אס נחשונ יותר על תת״ק 1ק 6cd‘ »עט משנים גתו שגראס ממשמעות מלת ועוד, חור הקליי סיוטיו ושנת ד׳א תחנ׳ה או השכ״א/ והוא ארגעה שניט לפני או שני שנים אחר תולדת ר3 האיי, ונערן ל׳ד או נ״ח אניס לפני סמיכתו לגאון, ואין יניא א'נ הקליר את דגרי רניגו החיי? ומצאתי שכנר העיר על קלת תזה הגאון ר"; מונליות והקדמתו למחזור קרון אהרן אולס אשר יסלא עוד יותר הוא סיגיא הקליר את רניגו האיי נהוספת מלת ז״ל* א'כ חי הקליר אחר שנת דיאתשצ״ח יהוא תזמן החרנן קרוג מאד לאלף שנה , וחין יקרא מססר גזה תשע מאות שנה ועוד? ויש עוד ראיי' גדולה שהוספת השניסהנכללת נמלת ועצד לא הרנה הנה, ממה שתצינו לו תספר תת׳ק גלי מלת ועוד, והוא »V ג״ג נקינות לת"3 אאר ש׳ע, ונאחח מהן המתחלת לן ה' הצדקה מסיים נסוסה לן־ ה' הצדקה נתשע מאות שגה שהיתה שנחה כנושה מלהשתע, ונלאו המפרשים למצוא ימין המספר הזה, ונדחקו שמוסנ על הזמן .מיציאת מצדיס עד הרנן נית ראשון שעולה לתת׳ל ואין פירוש זה נכון גלל נפי סדר הזמנים הנחש3 נקמה ההיא שמתחיל מעת הי' ישראל לגוי, וסולן וחוסנ גל מעשי ה' עתנו ומעשינו נגדו, עד שמניע לחרנן שני הנתים. יעויין נחרוז הקודם לן ה' הצדקה נשני מרננות שמרנו נו'ואין ידלג לאחור נסופו ויחזור לזמן מלן מלן נישראל עד גלותם? אלא ודאי שחין ספק יי אללי שהכוונה לזמן הגלות אחר ארנן נית שני ועולה לסי זה הסדר הנכון שחושג והולן עד זמנו, ור׳ל שהצדקה עם ה׳ נמה שהיתה השנאה כנושה תת״ק שנה אחר החרנן מלהיות שומע לזעקת ישראל. ולראי' שקמה זו היא ג" נ מקליר ככל שאר הקינות הטמונות לה יעויין לקמן (הערה 12 והערה ך3) «ס לא הי׳ סייכוןזולתי «זמן קידס נ״צ, ר״ל תת׳ק שנים אחר המרנן. ותעתה אס הי• חי ר״א הקליר אמרי אלות רנינו האיי 1הוא צמו תתק״פ שנים או יומר עוד אתר החרנן, ורצה לאחוז נלשונו מספר תכוון נתאות ולעזוג העשיריות ויחידיות, הלא הי׳’נכון לו יותר להציג מספר אלף שנה שחסר ממנו רק מעטמזער, מלהציל מספר תשע מאות אשר נוספו עליו עשיריוא נהנה ונהנה? היוצא מנ׳ז הוא שאחל תשני חלו נדחה מפני אנרו, ר״ל או ששני פיוטים הנזנרי® אינם מקליר, או שהמאמר המונא מתנונפירוש רמ״נ מיוחס לו נשקר. ואארי ני נאחד מאלו הפיוטים היינו נקרונות לת'נ, חתום הקליר נפתו ונכנויו, וכן על פיוט השני היינו הקמה לן ה' הצדקה יש ראיות שהיא ממנו, נהנרא שרמ׳ן הנחשד תמיד על נזה הטעה אותנו גס כאן להניא דניים סאינס. ועוד שאם הי׳ הקליראי אמר תות רומו האיי והוא נימי רנינו גרשם מאור הגולה, אין יכתונרגינו גרשם עליו שהי׳ מחכמים הראשונים ן עיין לקמן (הערה U9, עוד שם נרת״ג נשם הקליר והרג אדו׳מו ז״לנאר סתר סופד וספור ונוי, והרג זקני ז״ל נאר ספר סושי ספור, שכל, משכיל, ומושכל. ענ*ל. מי יאמין לזה שזקנו של ר׳א הקליר שהי' עוד קודם רג סעלי' ידע ו כתג ננר מן שכל תשכיל ומושכל אשר «תחדש ענינם רק ע״י פס׳ח מספר המורה ח׳א ז עוד מניא פירוש הקליר לס' יצירה) (פ׳א מי׳א) ושם יניא הקליר נ'נ את פירושי אניו ז׳ל ועוד מפירושו לס' יצירה (דף נ' ע'נ דפוס וזורוודנא) ושם כתג ני א3 לא יקרא אצא מצד מאמר המצטרף ע'נ: ושם זה ד׳ל מאמר המצטרף נתחדש מהמעתיק ר״6 אזן תנון יעויין הקדתתל לפירוש מלות זרות נסוף ם' המולה, ואין דחז נפיועי הקליר מאיזה תינה קלסופית אע׳פי שהשתמש נהדנה תלות זרות מאד. ומצאתם נהקדמת הגאון רז׳ת למחזור קרנן אהרן שנת3 ג״כ שאין להניא ראי' ממה שהניא הרמ״ג נשם הקציר דלאר שמי1 דקליר חתום עליי־. מעתה נשאר לנו לחשנון זינן פייטן זה רק מספר השנים שרשם הוא נעצמו נ' פעמים, והס ננ״ל תת׳ק או יותר מעט אאר המרנן תסכים לשנת ד׳א תשנ״ת או תש״ל, והוא זמן שנתמנה רנ שרירא לגאון ■ 4) ןןיין הערה שלפני זו. ומה שרצה הגאון נעל צל״א על נרמת לומד שהמאמר 1 תשע מאותועוד, נקרונות לת׳ננוסף מאיזה חנם מאותר, מלנד שנשארים דנרי הפייטן שם כמפריס נלי מאתר זה, הנה גס המאמר השני שהנאנו נהערס הסומכה והיא נקמה התתתלת לן ה' הצדקה יורה נגאור ג״נ מספר הת׳ק תזמן המרנן ונמאתר זה השני ירנה עוד יותר הדומק לומר שנוסף הוא, שאס נשתטהו יהיו הרנריס חסרים ונלתי מוננים כלל יעויש. והגאון רז׳ית ז״ל ”והקדמת מחזור קרנן אהרן כת3 שנפירוש הרא״נן על ממזור נ׳י שנמצא אצלו, נתו3 אליח וערד* למקום