Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 171]

»4 ( 98 ) *Ö אולם מלבד כי האיש המיחס לו כפר זה נחשד אצלג1 תמיד׳ הנה יורונו נ״כ ראיות ברורות שלא הבר הקליד הספר ההוא; *c3 גם אין רמז מידיעת הסודות בכל פיוטיו ולא נגע אן1 בקציהן, אע׳־פי שבעלי הקבלה ימצאו במאמריו קדושה גדולה *3> והמעיין ימצא במחוור שד1 פייטן זה שינויי נוסחאוח בגון: התפלה׳ כמו׳ שימצא שינויים אחרים בתפלה אצל פיוטי האשכנזים אשר אולי גם המה נובעים ממחזור הקליר 33)• כפי דברי הראב׳ן הי׳ לר״א הקליר אח ששמו יהודה והוא הכנים לפעמיס חרוזיו בין פיוטי אחיו 34)‘ מערות *) 1*1תו6׳ (מניצה י׳ג ל)') והרא׳ש ( סס׳ה דורכות) צמנו פר׳א הל\5יר הפייטך הוא ר״א «'ר שמעון התגא , ורו!יתס ממה שנמצא ופסיקתו! נד דתן ר׳א נד׳ש (!תרו עליו מנל אנקת יוגל שהי/ קיאוי חנא קיוויי וסייטלי. והוי! לפנינו ומ׳ר ס׳הש על הקרא;ה, גס פס ויקרא (ס׳ל) רק ושינוי קלת ששם נתו «תקום קרוויי דרשן. וצריך להגיה גתוס' חגיגה שס נהנהתם וקדושה של הקליל ולמחוק הוא׳יו של ותמש עשרה ייצו׳ש הינוג. עוד מניאים שם ושס ראי' שהי׳ הקליד ייא״י רבימיר היו מקדסיס ע*פי הראי', המה שלא יסד מעולם רק קרונות ליום א', סל יו״נו אולם סתירת ראי' זו תתהפך לאות ולהופח נס נגד הראי׳ הראשונה ,> סהרי לשנינו נמצאו סיוטי הקליר לשני ימים הראשונים של שנות וחתום שמו ושם אויו 1«יוט אקמה שרי ען הדר ליום ראשון, ונשיוט אלים נהשעין או מאת ען הכה ליום שני, ורה׳י מויא על שמו י' שעמים קרווות מיום «' של סכות יעויון פירושו ליומא ( ס"; א' ד׳ה טועה) וליאזקאל ( מ׳ו נ׳ ות״ג נ' וה׳א א') ונל המאמרים המונאלס ומקומות האלה הם לשנינו וקיווות הנ״ל, גס תור קרווות ליום ג׳ של ססת. וא׳ל שהיא אורם ליום א' רק הקהלות העתיקוס ליום 5׳ משני סאומריס 3יוס א' סיוטי טל, שהרי רוג הקרויות סל יום 3' סווויש על מלת שור וזה מפני שקוראים או שור או נש3 השא׳כ ביום א׳, ו3הצרא א״נ פהקליר עצמו לא חור קרוגות ליום א' של פסל! מטעם הנ״ל שהי׳ מסתפק עצמו גפיוטי הטל למוסף. ומצאתי שצור העיר על קצת מזה ומעדני מלך ( ספ״ה דורכות ) . ותה סנדחק שם לומר שחור 3' סיוטיה ליום אחד נדי לוחור ההם, הלחן הגדול נראה לעין, והנה הפיוטים של ן' ימי סכות הס מתחלתס ועד סופם נפולים ר׳ל על כל «רנה מן תגן חנרהס עד סופם, ואין דמיון לזה נין פייטנים קדתוציס שיחור אחד מהם שני מיני סיוטים שונים עליום אחד ומ׳ה עוד פנימי «עלי המשנה היו קוראים שור או נשו ויום א׳ של ששח נמ׳ש ס' וגי העיר, ליתא ג'נ למעיין וסיוט מחי' מתים שאמר צאן לשסא משנו ושחטו, צדקו אותו ואת*ונו ויום אחדנל תשחטו, ורומז למאמר אולי סם סימן על קריאת ו' הימים" משן מורא, ולזה חור הקליד משכו שהוא לקריאה ויום ראשון לאותו ואת ונו שהוא והתחלת הקריאה ליום שני, וא'נ ראה נור דורי אניי ונימיו קראו ניוס א׳ משנו וניוס נ' שור או נשו ופיוט י זה סשונו כלו על מלת שור והנרא שחונר ליום נ' ודו׳ק. ולפי״ז ע'נ פלא הי' חי נמקים ונזמן שהיו מקדשים ע׳פי הראי'. וצריך לתקן כאן שנום שנפל נסדר הדורות אשר יונל להצמיח טעית צדול, שנין התנאים ששמם ר׳אמניאגינר׳א הקליר, ונמו שתחזור אשכנזים ליום זי ש־ שוות