Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 167]

2» ( 94 ) *9 ע"». .. ועוד ניאנ״ע (ישעי' מ׳ו וז׳) ורד״ק (ימיי' ת' 1') ושי' רנינו האיי קטא״ף נערני, ונרש׳י (הושע ג' נ') ו3רא3'ע (עמום ה' נ'נ) על תי3ת ומריאנס, ועיין פוד *נאור מלה זו מונינו האיי ויפתור ושית ( ש' <'יז), ועוד 3וא3'ע (תהלות «'מ י') ואיו3 (וא׳ו י') ואני ואיתי נפירוש ר3 האיי ז״ל שפירש, ושם (י״ד נ׳ז) ושם (נ׳א ל'*) גדיש אמר רנ האייז״לשהוא הקונה שעל הקנר כמנהג ארן ישמעאל. ושם (ל״ז 3') . ונשרשי רד׳ק מונאים פירושיו הרנה מאד. הראב״ןו נת3 נתתלת ספר מאזנים ואדוננו ר3 האיי אסף ססר המאסף (ניויעת לה״ק) מלא חכמה וכליל יופי ענ״ל. מראה שהוא 3לשון ערני, שאחר מנותו שם כל הספרים 3ידיעת לה׳ק, נת3 וכל אלה הססרים הם *לשון ההגריאיס לנד מהמחנרות והשירה והאגרון עכ׳ל. ואחשו3 שהי׳ גולל א ם יפת שרשי ל״הק על סדר א״3 שכן מורה לשון רד״ק נשורש רצד וז׳ל למה תרצדון הרים נננונים נחות הד' לרנינו האיי זיל מפרש לשון עיין ותוחלת כאלו אמר מה אתם מעיינים ימיחליס לכך והוא קרוג ללשון הער3 שקוראים לעיון הדנר אל רצ׳ד עכ׳ל וחולי צ׳ל נאות הרי״ש ור׳ל נשורש רצר, והפירוש נפלא נאמת, ונמצא גם נרש׳י תהלים (שם) נשם ר' משה הדרשן רצד הוא מאר3 נלשון הערני עכ״ל, ומזה תנין דנרי המדרש ריש אמור אזל ורצד עלי' ר׳ל אר3 עליו, מחסרה מלה וו נערוך. וכדנרי ר׳ משה הדרשן כת3 נ״כ לענעניוט נמדרש מלים שלו אלא שהוסיף שהוראה העצמית לשורש זה נערנית היא עיון ותחנולה לניתור להרע לזולתו, ועתה ראה שגם הוספה זו נהוראה עריית ידע כנר רנינו האיי ז׳ל ועכ׳ס חנר כנר 0' השישים וע"כ א״כ שהוא הנקרא ממנו נשם מאםן>, שאל׳כ לא הי' היאנ׳ע מחרים «מנו, שהרי חשג שם מחנרות סל ר' מנחם וספר השרשיס סל ר' יונס, ודומיהם. 3°> בשפתי ישנים כת3 ספר מוסר השכל כולל פסקים ומנהגים ונו׳ נחרוזים פאריז שנ"3. אולם נודע מהירות העיון של זה החנם *שערי כל מפר, או ש0מך נטעות על איזה חנם אחר. אכן נאוצר הספרים של רד׳א צוק־ ■גואוו נוזזעריי 565) ירשים מפר זה נשם שירי מוסר הסכל לרג האיי גאון פצזריז שי׳נו. ונהעתקה רומית שם כת* שכולל תוסר נחרוזיס, וכן תורה הדוגמא שנניא מזע ו נהערה הסמוכה אח״ז א'נ טעה נעל ש׳י גס נתנונת הס' נם נזמן הדפום, דרק שאר הספרים הגלוים לספר זה נדסוס פאריז, נדפסו שם שנת שני* כמ׳ש «אוצר הספרים שם. *3) בסוף ם׳ חרדים נת3, ח׳ל רנינו האיי גאון נספר מוסר השכל, .לשונך שים בפיך נאסרה. וכאלם היה בין החבורה, ואל חרפה ארי אסור בחבלך, ואם אותו תשלח ואכליך ענ״ל, והאיח האחרון מושכל זגעיס מאד. *3) במחזור ספרדים נמצא נערנית יו״נ לפני כל כדרי הסיוט שמע קולי והוא שם אחר פיוט התתתיל לך אלי תשוקתי, אשר הוא נפלא ויחיד ננל סיוטי הספרדים, נרגשות הל3 ומסירת הנפש ליוצרה, ומליצה לאה מאד ולא נודע שס מחניה. ושס נרשם סיש מקדימים סמע קולי לפני לך אלי. והי' נראה קצת מזה שהיד שני אלה הפיוטים תמיד ניתד. ונאתר יצאו ג'נ מעטו סל ר3 האיי, לולא ההנדל הרג הנראה נין דרכי לשונם ואע״סי ששניהם צתיס מאד, מ״מ הסיוט לך אלי נמק עת יותר ורנו דנריו משמן. גס החרוזים הנפלאים נסוסו , ויום לנתי לפניך, רצה נא את הליכתי, ועם עושי רצונך תנה שנד פעולתי, ותסלח מלאכי החן, ויצאו לעמתי. ופלוס נואך יאמרו, נקול אחד נניאתי, יניאוני לגן עמך. ושם תהי׳ ישינתי ׳. עם שמייסדים על אגדת רז״ל ( נתונות ק׳ד א' ׳) נראים ננל זאת נננין מליצתם ושקל אתרותס נמועתקיס ממקום אחי (יעויין קראן קרוג לסוף סירה י״ג, וקרוג לסוך שירה נ', אשר מחנרו נודע ג״נ. למשתמש נדרשות רז״ל ומאספם נמשנצות חרוזיו נפי צרנו) ואין זה דרך ר3 האיי. 33) באוצר הספרים 6ל רד״א (נוזזערא 357 אקנזאוו) נמצא פתרון מלומייז לר3 האיי גאון פירוורוו שי'נ, ונשפולי ישנים סוף אות ס׳א, פתרון הלומות מי׳ שלמה אלמילי מלוקט מתלמוד ונו' ומרנינן הקיי נאן[, ע״כ. ואצלי 'נמר