Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 166]

3>* C 93 ) ■HS י 5») יען מקומהז עס תקוניס קטנים 0ר3ה שהונהו נס' זר זה3, והס .מתוקטס נ3ר יותר 3ליקוטיס. אן לדוגמא נציג שה שני ד3ריס שהניח נעל זר זה3 3צ'ע ותתנאריס היט3 «ליקוטים. נשער וא״ו (ס׳ק צ׳א) נת3 3זר זה3 ולא הגנתי דנרי רננו מאי ראי' מייתי מש׳ס הנ״ל ענ׳ל והמעיין 3(יקוטיס שם יויצא הראי׳ נכונה, ששם כת3 ורשאין לקנות להם ר״ל ה3"ח רשאי לקנות שדה מן לוה שלו, וע״ז הניא ראי׳ מההיא דנ׳ק.( קט״ו א') דקאתרינן התם (לסיגרסתס ודילמא ד' זחי קמאי אנודי אגיד ליי גלימא 3גוי' ולשון אגודי לשון מנירה היא כו׳ ר״ל שמכר לו הלוה המלנוש 3חונו יעו׳ש. ועוד נסוף שער ני ז ס״ק ח' ומ״ם רנינו ולא אמדן נלע״ד ט״ם נו' ואף שהלשון דחוק קצת מ״מ ההכרח לא יגונה ענ״ל. אולם נליקוטיס שם מתוקן מאד יעו׳ש שנת3 מי שמכר לח3רו שירות וכל ד3ר שמנו חכמים לקנל עניו לפי חשנון ההשסד או כשי מנהג המקום, ומצא יותר ( ססולת) מן הראוי והגיע הרין לנשות לו חיי3 לנשות את הכל, נמו שאמרו ( 3'3 צ״ד א׳) ואס נא לנפות מנשה. את כלו ענ״ל. והוא ממש נשי דנרי הגמרא. ונס מה שתמה שם ס׳ק א' יש לתרן נדרן אחר יותר ששוט מתירוצו, והוא שכוונת רנינו שס נמ׳ש ואס הוא יותר יש עליו לחש3 לו אותו יתרות ר׳ל שמנווה המוכר לעשות נן 3שעת «נירה וממויינ לאמור ללוקח יש נאן עפרורית יותר מן השיעור והמנהג, ולחש3 לו ננניון המקח, ומסכים לזה נל־קוטים שם, א3ל אס יש מקים שיש להם מנהג ק3וע, על מנהגם עומדים, ואין רשות לאחד מהס לחלף המנהג עכ״ל ור״ל נ'כ 3שעת מנירה להפיס יותר עפרורית ולמכור נס •י.•׳. חולם אם ע3ר המוכר ע״ז ולא התנה ונמצא אח'נ יותר תן השיעור והמנהג, נזה נת3 «סוף השער שמנשה את כלו נד3רי הש׳ם וננ׳ל. וענ״ס נראה מנ׳ז שלא לחנם נקש רינ״ד אלנרצלוני המעתיק כל הםשר לתלות נו השניון שימצא, ולא נמחנר עצמו. עיין ריש הערה 23). (י) יש להסתסק אס סדר תנאים ואמוראים זה נ׳י איננו אגרת רש׳ג הנדפסת ניוחסין. שמדנרת נ'נ ננלל על סדר הדורות של נעלי התלמוד, מקרא שם נאוצר הספרים של ר׳ד אפענהיינל ע׳ש רנינו האיי נענור שהשאלה"הימה נ״נ אליו, וצריו לעיין נגוףיהספר. ומה שיחזק השערה זו, הוא שכנר קרא רש״י (נתונות ז׳ נ׳) ג'כ תשינה זו שסק סדר (עיין תולדות רנינו נתן הערה *3), ושם הראה נ'כ התועלת אשר תצמח לגו מהעיון נגוף נ׳י זה. אכן אם הוא סשר אחר מיוחד נמה מן התועלת היתה נוספת עוד יותר מחנור קדמון נזה, ואשי לא שזשתו עוד עין חוקרי הדורות וינאג לנס על פנינים כאלה המונחים נקרקע היס. 7*1 מ. חסין (ק׳ל נ׳) נתו3, רניגו האיי גאון ננטר שנת תשצ״ח, ד' שניט אחר י סטירת חותנו ר3 שמואל נן חפני וחני סשר תקח וממכר וספר י שנועות וס׳ מצרנות וספרים אחרים עכ״ל ותדלא חש3 הספרים הקטנים שחונרו לספר מקח וממכר והם המשכו! והתנאים ודומיהם, ונקט רק הני תלתא, נראה דם' מצמותדומיא דהנןתרי קמאי, וגדול ננמות כמותם. וכן נראה מלסון המעתיק סי' משניות סדר נשים. להרמנ׳ם, נהקדמתו םנת3 וז׳ל. וים מהן ( מן הגאונים ) שחנר על מציה אחת ססר אחי כגון רנינו האי גאון ז״ל שכלל כל דיני השנועות אסר אחד, ודיני החצרנות וסהר אחד ודיני מקח וממכר נספר אחד עכ״ל. וים להפליא על טעות הגאון נעל ס׳הד נדנרי יוחסין שהנאנו, שנחפזו חם3 שמ״ש שם וחגר ס׳ מ"ומ ונו׳ מוס3 על ר״ש 3ן חסני ולא על ר3 האיי, ולכן העתיק כל לשון זה אצל חיי ר׳ שמואל ולא אצל ר3 האיי. אולם השגיאה נראה לעין, ומעולם לא יחס שום חכם ס' מקת ■וממכר או ס■ השנועות לר׳ שמואל, וככה'ס' החצרנות הנישה שם נסמון, ונמו שהנאנו עוד מהקדמת המעתיק סדר נשים. וכן מונא ססר המצרנות של ר3 האיי גאון נמשריס של רניני ירוחם נתיג י׳א ח״ד. וננר טעה נזה י לפניו עוד נעל שפתי ישנים, שנאות מי׳ם נת3 ספר המצמית ר׳ שמואל הנהן 3ן ׳ חסני, ולהלן שם , מקח וממנר ר״ם הנהן נן חסני , (ספר יוחסין דף ק׳ל •) ענ׳ל הנה נאי טעותו ג*נ נדנרי היוחסין אעס׳י שנתג נעצמו נסמון שם מקח וממכר הרג האיי גאון. 8*) כפירוש הראניע (דנרים ל״5 ל׳ט) ור׳האייז׳לאמר, ונפירוש רד״ק (ש׳א נ״ט) ננעלת או3, אנל רנ סעדי' ורנ האי הגאונים ז״ל אמרו. ע׳ש