Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 164]

m 9» ) •c ) ימ י« האיי נרומי <ועס למה מאוזרין כשנת לישן שינת שחרית. אלא סהדנר נפלא tfin ולא נמצא 3שוס ספי מקדמונים שר3 האיי נשע ממקומו, ומכ״ש לדרך רתוק נזה, ואיך לא ידע מזה הראנ״ד 3על ספר הק3לה או כעל היוחסין, רלנן מוכרחים אגו לפרש ששמע ר׳י 3״ר יסודה 3רומי מה שהי' אומרים איזה תלמידים מפי ר3 האיי, וראי' נוכחה לפירוש זה תהגה״תיי פ"3 מה׳ל שחיטה ס״ק נ' ע״ש ר׳י 3״ר יהודה ימי שמצא מפי ר3 האיי ור3 שרירא א3יו וכו׳, או שהי׳ כתו3 כאן ר״ח וע׳י ט״ס נעשה ר׳ה וגא אחד ו3אר 3טעות ר3 האיי, שיותר יכול להיות שרניצו חננאל נסע דרך ים האמצעי מן ון[קירווו>1| לרומה, ועיין תולדות ר״ח שנקרא ג'כ איש רומי, אולי 3ע3ור שהי' שם אעפ׳י שנם זה רחוק, ושם נכתו3 טעם אחר אי׳ה. 09 בתשובת רש3*סש3רא3'ן (דף קמ׳ה 3') ו3רש'י (שגת קד5 3' ו3רכות נ״ט א׳) מונא מפירושיר3 האיי על סדר טהרות. ומ״ש רש״י גגרכות שם מלא טמיאגמס' נליסט׳ס, שהוא רק גאהלות (,פי״ז ת״ג) וע"ש3פירוש הרת3'ם שמפרשה כמלה חדשה שלא נמצאה עוד גכל הסדר, וכן 3ערוך ערך מלטמיא. ס*) רד׳ק כפירושו (יהושע כ״א ז') כת3 וראיתי שנשאל ר3ינו האיי 3זאת השאלה 3ענין הפסוקים ממטה ראו3ן וגו', והשי3 וכו' זתשו3תו 3עניני הגדות והסמן עליהם עיין לעיל (הערה 13), ועל ד נכנסו לפרדס (שם) ועל למוד החכמות (הערה 15 ), ועל י״ג מדות וי׳ ספירות (הערה 14), וענין אורים ותומים (שם). «*) התחלת ספר תשפטי שנועות היא, ,לארם מערכיל3ומה׳ מענה לשין, אעפ׳י שהעושק והעשוק לא נכחדו מהקנ״ה הואיל והוא סתור מ3ני אדם הטיל עליהם ש3ועה על הנסתרות כד3רי החכם אס יחטא איש לרעהו ונשא3ו אלה להאלתו ואתה תשמע מ! השתיםי'ענ'1, ו3סון> חלק ראשון שם, ואס יתלמד הנע׳ד תתנו טענות לטעון על העיקו3 ילהנצל גורס רעה לעצתו ואני נקי מזה פני נוראי, להישלא פירשתי כתני זה אצא למישרי נתי3ות להגין ולהורות, ואני 3זה נמו שאמררינ״זעל חר3ן הרמאים אוי לי אס אותר אוי לי אם לא אותר ונו' ומסקנה אמרה וסמן אהאי קרא ני ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו נם וגו', והקג׳ה יפרע מן כל הקורא נת3י זה שלא ינהוג נו אלא 3יראת שתים ובדרן האתת, ואם יעגור ע׳ז, אלהינו שכל נעלה לפניו הוא גלוי, יהי' 3על דינו ואנחנו נקיים, נדנהינ והמטים עקלקלותס יוליכם ה' את פועלי האון שלום על ישראל ענ׳ל וסיום כל הספד, ■זה כלל שחפצתי לנאר משערי הגמרא נשנועות נעזרת אלהינו, חון ממה שלא עלה על לני או אס נעתק מן הדעת. והקורא כתני זה אני מעיד עלי אלהיס, אם יראה 3ו כלום פרן ינננו, או ידיננו לכף זכות, שעל זה היתה כוונתי וסתינתי, ואלהינו יסיק לנו רצון ענ״ל. ועל זאת יתפלל נאמת כל מחנר ספר הדורש לאלפיה מנני אדם. .— 9») או^י חסרים עוד נאסיפה זו ספרי הייני), והפקדון המונאים מתנו נש׳ק, וכסי הנראה חנר עוד על הלנות הרנה וקראם נשם הכולל שערים, גתו שקראו את ספריהם חותנו ר' שמואל 3( חסני גאון, ( הערה 8 ) ור״י נ׳ר יאונן אלניצליני (הערה 93) יעייין נספר אדם לרנינו ירוחם (נתי3 ט״ו חיה ) ונת3 נסערים דרנינו האיי שאם נטלה שלפוחית שמימי רגלים נקוים לתוכה, טרסה ענ״ל, וקצת קדמונים קוראים ג'נ למשפטי שנועות שערי שנועות, ורש״י קורא נם לספר תקח וממכר נשם שערים דר3 האיי ( 3"מ ל״ט א' ד״ה מרדין ) , עיין עוד הערה הקודמת בלשון ר3 האיי ,זה כלל שחפצתי לנאר משערי הגמרא י וספר מקח וממכר מסודר נששיס שערים. 3*) המעתיק ספר מקח וממכר נת3 נהקדמתו נעןוה יתרה וז׳ל, ואני יצחק נן . יאונן אלנרצלוני נינותו נספר לפי עניות דעתי, והחזרתי אותו נלשון עניי לאחינו שנארן איום אשר לא ינינו נלשון הער3. ואם שמא ימצא נו שגיון ידעתי ני אני שניתי, ני שמא לא נתנרר לי הלשון יפה יפה, ואין לתלות אותו שניו! לנעל התנור ז״ל נ״א עלי אשר החזרתיו נלשדן הענרית, ואני נ) ל״ה מה נעת שהחזרתי אותו שנת ד' אתל״ח לנ׳ע עכ״ל, ומ״ש לאחינו שנארן אדום ר׳ל לנני