Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 162]

EH ( 89 ) MS 4!). ומנטיתו עוד להרחיק! אמונת הגל אף אס נושנת היא, יעייין גאנודרהס גסדר התקופות גשם הראנ׳ע שנתב סאלו הכ«י קירוו**ן לרנינו האיי למה נהגו ישראל הדרים גמערג להשמר שלא ישתו מים נשעת התקופה, והשיג ני ניחוש נעלמא הוא, געגור שהיא החלת השנה או תחלת רגיעתה וצא ירצו לשתות מיס חנם נ ונ״ל סיש כאן חסרון נהעתקה וח׳נס ננתג נתקוס לג׳ד). ע'כ יאכלו נל מתוק להיות שנתם מתוקה ענ״ל רנינו האיי וע׳ז נתג הראג׳ע ואני אותר מתוקה שנת העונד השם, הגונות נו לבדו ונו' פ״ש עוד דגריס מושכלים מראג׳ע גענין זה. ועל דגר הר׳ח ור׳ן שהלכו גזה ממש נדרני ר3 האיי, יעוי' נתולדות נ״א ניחוד. 4») לב שיירא גאון המזיק גלמוד הסודות, ע' תולדות רגינר נתן (הערה *3) וכן גנו רגינו האיי מלגו מה שהנאנו גהערה הקודמת מתשונתו הנזכרת גנותג לע׳י פ״ג דחגיגה, יעויין עוד תשונתו התונאה ערך אגן המנוגעת, ושם יניא גריתא נזה הלשון, ולא שהם עולין למרום אלא גמד״רי צי״ס רואין וצוסין כאדם הרואה וצופה נעיניו דגר גרור ושומעי; ואומרין ומדנרין כעין הסונה נרו׳הק ענ״ל, ונפלאה מאי גריתא זו קדמונית שמסכמת ממש עם חכמי הרפואה נימינו העוסקים נזיזאצגעסיסאוס, וקוראים לאיש כזה הרואה ולא יעיייי, (tartJMrti) ר״ל ניעור גשמה, וצסיתויהיא לסי דנריהס נחדר׳י לנ׳ו (וזערן;רובע) יעוייך נספריהס, והשתכל נדגרי הגריתא לא שהן עולין למרום נו' אלא כעין הסונה נרו׳הק, ׳ א״נ אין זה מקדושת אלוה' והופעת זיו השנינה, עליו רק כעין רו״הק ולא רו׳הק ממש. מראה שלזה ניוון גם כן ר3 האיי נהשונתו המונאה נהערה הקידמת, גת׳ש וגנן מצין מסניתיו וגחדריו נמי שהוא רואה נעיגיו ונו', ונת3 שם שקצת החכמים סוגרים כן, ורמז לגריתא שהניא כאן, ועוד מוגא תתנו תשונה על י״ג מדות ועשר ספירות נספר האתונות לר' שם טו3 (שער 3׳ ס׳ז וקודם לו גגחיי (פ׳ תשא), והמשונהשראה-הראנ״ע ממנו על אורים ומומים, (ם' תצוה) נליסתק היתה ג׳ג על דרך זה ונמו שהעיר נצדק הרמנ״ן שם. אולם הספרים נקנלה שמניא ממנו ר״ת בוסרי? נפירושו לס׳ יצירה נחשדים אצלי, יעוין הערס 33) ואודותהר״ת ורנינו גסים שלא קבלו למוד הסודות , יעויין תולדות נ״א נימוי. 05 הרבה משונאי החנתה חשנו את רנינוהאיי לתעוז להם , והראשון הי׳הרינ׳ם נתסונותיו ( סי׳ מ׳ה ) . שהניאו לראי׳ נענין זה, ונת3 נשמו וז״ל, תקון הגוף ומישור הנהגת האדם הוא עסק המשנה והתלמוד ונו', ואשר יסיר לנו תזה ויתעסק נדנריס ההם (וחכמות) יסיר מעליו תורה ויראת שמימונו', ואס תראה שאותן גני אדם המתעסקים נחנמות יאמרו לך שהוא דרך סלולה ונזה ישיגו ידיעת הנורא לא תאנה להם, ודע ני יכזנו לן נאמת, ולא תמצא יראת שתים ויראת חטא ונו' אלא נמתעסק נתשנה ותלמוד ענ״ל, ונשנו הדנריס האלה כלשונם נם' אור החיים להחסיד ומתנגד גדול על למוד החכמות ר' יוסף יעניין ז׳ל , וגם נכותג לע׳י פ'נ דחניגה. אולם ראה פלא אין חסרון איזה מלות יסונג שנוי הנוונה מהסן להסן, ני דנרים אלה מונאיס נ״כ נאגרת התנצלות לרמנ׳ן נעד ספר המורה המתחלת טרם אענה אני שוגג, והוא קדמון הי' נזמן הרנה מנל אלה ונדק תמיד נוסחאות מדוייקות, ושם נוסח תשונה זו של דג האיי כזו, "ואשר יסיר לנו ,ויתעסק נדנריסההס בלבד, יסיר מעליו תורה ויראת שמיס נו' ולא תמצא יראת "שמיס ויראת חטא אלא נמתעסקיס נמשגה ונמלמודובחכמה יחד לא בדברי ״ חכמה בלבד ׳ עכ׳ל, ונל המלות אשר רשמתי נאותיות גדולות הן הנשמטות נשו׳ת הרינ׳ש והפרוניס אחריו; ונסי נוסחת הרמנ׳ן נראה ההפן שאה3 ר3 האי העסק נחנמה אס רק הוא ניחד עם עסק התלמוד, וסגנון הלשון מוניח נגידסת הרמנ׳ין, וגס לולא שהי' נן הגוסחא לפניו לא הי׳ תניא תשונה כזו נאגרת התנצלות נעד הרמנ׳ים שתהי' ראי' לסתור, ואף רנינו האי נעצמו לא הי' נותג כזאת לר' שמואל הנגיד, אחרי שהיו ננר לפניו חנמיס מפורסמים שנהגו נן, ר״ל שצרפו לחוד החכמות אל הגיונם נתלמוד, והתה רניגו סעדי' גאון, ותר שמואל גאון ז״ל חותנו סל ר3 האיי, ואחריהם גס השואל נעצמו הוא י׳ שמואל הנגיד כנודע ממנו אלא ודאי שרק אל המסירים לנס מלמוד התלמוד נלל וכלל, יורה הגאון חצי לשוני, ונפי הנראה רגו ננר נימיו אגשים כאלה וכמ״ש נסוף השונה הנזכרת (הערה 3») , ונשצמח מד שמואל גאון ( והוא חותנו) והרנו לקרות נספרי ענדם ׳ ועוד קצת זכר