Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 161]

3» ( 83 ) *9 ורוי' האיי «ו ואיזה מקום יש רשות ונאיזה אין רשות לומר על ו1יי ח׳ל גוזמא ע״ם, אעס׳י שרג האיי שס הוא קצת סותר את דורי עצמו המוואיס וערן עשר, ע׳ש שנתו דהוי נ׳ד דקאמר לאו דווקא האי תנינא אלא לרעות נס:י' קא מכווין, וקאמר נ*ד נלשון הואי וגחמא נדנתיו מהנות כסיל מאה, ני שנע יסול צדיק וקס, ואי אמרת היני נ׳ד ן אמרי רגילי רוגן ומאי תפישי למימר כ׳ד, ני ההוא דהשונר את השועלים דאי הוי נור לקושא הוי תקשי לי' נ׳ד קושיא ומסריקנא לי׳ נ׳ד פירוקי, ונן אתרו וסוף התדיר ניד מוני שחין היו וירושלים, ענ״ל. ועיין ערן דל ו׳ ופירוש המעשה של עכירת מים ונא רו לוול (שנת ה׳חא') ותראה שהואתתיגע מאד נדרן רתוק קצת לקרו נל הספור שם אל דרן האפשר ותק הנונע, ולא נעוור שחשו לנמנע נפלאות שלמעלה מן הטוע לצדיקים גם הולתי נניאיס, שאדרגא הוא נתו ופירוש דעתו והפן, וחולק על קצת האנשים האומרים נן, וז׳ל (נסון> החשווה התונאה תתנו ננוהו לע״י פ׳ו דתגיגה) ודע ני וה הי' מקונל אצל הראשונים נלם יחדיו, ולא הי' אי מהן מנחש גו, ני אומרים היו ני הקניה עושה. אותות ונוראות ע״י הצדיקים נמה שהוא עושה ע׳י הנניאים, ומראה את הצדיקים מראות נוראות גדרן שהוא תראה את הנניאים, ני תקנות יש לעולם ודנריס הללו ואין נהם הפסד נל עיקר, כי יודעאלהים שאין טועניןנו טענה נטלה, (נסי הנראה הי' קצת חנמיס אומרים שיש נדעה )ו הפסד נאשר שמוסיפים עי׳ז עוד על הנמצא ותקרא תאיים וגשמות לנורא), וכל ת׳ם שנעשה לר׳ חנינא ון דוסא וזולתו מאמינים נו ולא מכחישים, ונשצמח מר שמואל גאון ז״ל וכיוצא נו שהרוו לקרות נססרי דנרי ענו׳ם ואומרים אין התראות הצלו נראות אלא לנניאים ולא יעשה נם נזה א!א לנניא , ומכחישים ונל תעשה שיאתר נו ני נעשה נס לצדיקים, ואמרו ני אין זה הלנה אף נמעשה של ר' עקיוא שצפה והינלות, ותעשה ר' נחוניא גן הקנה ועל ר' ישמעאל וכיוצא נהם גס נל אלה אומרים אינם הלנה, ואנו סונריס ני הקנ״ה עושה נסים לצדיקים ונפלאות ומראה להם היכליו, ואתה מחמד עינינו אשר אתה חומד לנא לחדרי הלכה יביאן המלן תדריו, ויזנן לתת לן מהלכים עם העומדים לפניו, והרוה מדשן ניתו ונחל עדניו השהה ני עמו מקוד חיים ישע.רנ ענ׳ל הזהו. כנגד זה עיין אוהל יוסף על.היאנ׳ע ס׳ שמות סימן נ״ג ותראה פלא שמניא נשם דו האיי ממש להסן, שסונר כדעת ר׳ שמואל גאון, אכן אולי ראה רק הצת דנריס מהשונה זו ולא סיומה או שהי' מתקצצי דניים, וזה קרו3 יותר. אונס זה תורה יותר סל טוהר אמונתו של רנינו האיי ויושר שכלו יחד, שלא יקנל ספירי הגסים נסזוטם, לגלתי נניאים, רק נתקוס שא״א למצוא דרך אחר יותר קיוו לטיע, נמה שראינו מערן דל נ'. אכן נ׳ז דרנו נספורי מעשים לא כן נמאתריס כלליים של תנאים ואמוראים, שאצלם יתרחק מאד מלהכניס נהם נוונות זרות לא עלו על ל3 אומים, וננר התלוננו ע׳ז הרנה תכתים גס על הרמו׳ס שרצה להעמיס דעות פלוסוסיות נאיזה מאתרי יז׳ל וגם ומקראות, וזו נאמת דנר קשה מאד לצאת מן כוונת האומר ולהוליכו וע״ג לדעה אחרת אשר אולי לא ידע מתנה או לא רצה לדעתה, ויצמח לגו ההאק עי״ז שלא נדע מהלן המחשגות והשתלשלות הידיעות מדור דור. ותנין נזה דורי רו האיי נתחלת התשונה הנזכרת, שנת3, דע ני אגו מעודנו אין דרכנו לתפוס על דני ולפרש אותו שלא מדעת מי שאמדו נדרן שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לן דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת תה שהי' סנור ואין אנו מוארים עכשיו הדורים הלנה או אינו הלנה, ודאי משניות הרנה יש שאינם הלנה ואנו מפרשים אותן אלינא דמאן דאתנו ( ושתא תאתר ך ) אתה יודע ני הרנה חנתיס היו סונרין ני. מי שהוא הגון ונחה מדות זכורות ומנוארות כשתנקש לצפות נתרננה ולהציץ והיכלות של מלאני תרום, יש לו דרכים לעשרת שיש3 ותענית ימים ידועים ונו׳ ולוחש וארן שירות ותשנחות הרנה שהן תסורשות, וננן מצין תפניתיו ונחדריו נמו שהוא רואה ועיניו היכלותז', וצופה כאלו נכנם מהיכל להינל ורואה מה שישונו' ודור זה מפורסם וידוע עכ״ל. והון מאד אין ישנה וישלש דנריו שוא רק לפרש דעת התנא ומגרת החכמים ולא לודר אס הם כהלכה ר׳ל אם תסניתים עם דעותיו וענינים האלה, וזה ואתת דרן ישר שיוור לו כל מעיין, והיא תפארת לו, ותפארת גס לקדמונים, יותר תאשר אם דרן הלצי יושם ופיהם עצות רחוקות מזמנם, ותועלת האתת גלויה ,תמיד לעין, תתראה מאיזה צד שתהי'. ועוד נעמוד על סוף לשונו זה ,וננן מצק מפנימיו ונחידריו כמו שהוא רואה ועיניו" עיין לקמן(הערה 4<)