Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 158]

©-4 ( 85 r ♦ס וגם גראה הלשון ההוא פרז פריואלנדו הוא המשיג, ונערן גוזמא מסיים זאת תשו׳ רז שרירא ורג האיי הגאונים ז׳ל, וגשערי צדק (שער ז ת״ד סי' י'נ) סאלה לדג שיירא ורב האיי, ושם (שער ת' ת׳ה ריש סי' ואייו). לרב האיי גאון נו' והגיעה עכשיו משוגה מאת אדוננו ראם הישיגות נשאלומ שנשאלו נמדרש אגיו נסרי' רממנא, ענ׳ל 4) גם כאן נתננו נגד תשו׳ רש״ל סי' נ׳ט שפתו התמנות רג האיי לגאון גן עשרים שנה נשנת תשל״ו (או תשג״ו) ונגד דנרי הקודם לו הרנה הוא ר' אנא תארי חנם נימי הרשג׳א, התונא נשם הגדולים (1ז'נ ריש מערכת ה׳א) שכתג וז׳ל ותי לנו גדול הרנינו האיי גאון? ני מקונליס אנו שהי שלם ננל תכינה ונתמנה גאון נן י״ח שנים ענ׳ל. ונגד שני אלה יכריע הראנ׳ד הקדמון להם והיודע יותר עניניו סל רנ האיי, ע' הערה 3) . ודברי רש׳ל סתירתם מתוכם, שבשנת השל״ו הי' מ האיי נן שנע, ואס גניוס תשנ״ו, א'נ הי׳ כנר נן שנע ועשרים שנה. וגס מתשו' רש׳ג מונס סתירת דנרי שני הסכמים הנזכרים נהו שינורר נסתון. ויתכן אצלי סהתליפו התמנות אנ׳ד נהתמנית גאון, ותאשר תצאו או שתעו איזה תשנון ההתמנות רנ האיי לאנ׳ד כנן י’ח, הפריזו על המדה נדי להפליג נשנתו, ונתנו התמנות זו לגאון. אולס התמנותו לאנ׳ד כנן י׳ת יתנאר מסוף אגרת רש׳ג שנתג וסהנינוהו להאיי נגנו נאנות נ׳ד משיעור נ' שנים ענ׳ל ור׳ל נ' שנים לפני סתימת אגרתו. והנה נמאור עיניס (סוף פ׳נד) מנואר שראה חתימת האגרת ההיא שנכתנהנפרו! שנור שנת אלף רצ׳ח למנין שטרות, ואס נפרש לשון משיעור נ' שנים שלא ענרועוו כל השני שנים, ונאשונ הסתימה נסוף שנת רצ״ח, יהי' מנוירג האיי לאנ׳ד נאמצע סנת רצ׳ד, והוא נפי חשנון רש״ג בהוספות ג׳א תמ׳ט שלפני השטרות סן הכל אמצע שגת ד״א תשתיו ליצירה, מעתה כפי חשנון הראנ׳ד שנולד בתתלת שנת דיא תשכ׳ט, יהי׳ נעת מנויו לאנ״ד 1ן י׳ז וחצי שנה או יותר מעט קרוב לי׳ס, ומזה , נתפשטה השמועה שנתמנה לנאון כנן י״ס שנה, אולם נאמת לא נתמנה לגאון רק י׳ב שנה אח'נ נהיותו קרוב לנן שלושים, ונמשכה אצלו הגאונות קרונ לארנעיס מה כמ׳ש הראנ׳ד. ולעגין מקום הגאונות נפומנדיתא ולא נפרוז שנור, עיין הערה 33) לתולדות רנינו נתן. 5) הראב״ד הלוי כתג שהי׳ רב האיי אחרון הגאונים, ואע׳ם סנני ישינתו הקימו אס'נ לראש ישינה חזקי׳ ראש גלית נן דוד נן זנאי, הנה לא עינו רק שנתים, ואח׳נ תפשו המלך ואסיו ננחל ואז פסקו כל הישינות והגאונים. ונס חנם גדול נתורה לא נשמע עוד אח׳ז נננל, זולת רנ שמואל הלוי שהי' אחר זה הראנ׳ד, ונימי הרמנ׳ס, והי'נקרא גס מדמנ׳ס גאון וראש ישיוה (אגרו» הימנים) אולס רק דרך ננוד נעלמא, והרמנ׳ס נעצמו ירה על כינויי ננוד אלה, וחן לשינו, נפירושו למשניות (ננורות פ״ד) ואליו ניוון נ'נ וינשונותיו (פאר הדור סימן ל״ה וסי' קמ׳ג יעו׳ש היטב אחרי העיון עוד נריש מאתרו על תחיית המתים). מגד זה עיין תולדות רנינו נתן נעל העיון (הערה 58). ונתנ עוד הראנ׳ד (דיא דף מ׳ה אי) שר׳ יצחק נר' תשה הידוע נן סכני אשר לא עצר נח נימי ר׳י 5ר יהודה ור׳י נר ברון הלו תדאני' (אשר נספרד) לאק תזרח מסמן שם לגאון והושג על כסא ר3 האיי ז׳ל, ענ׳ל. אולם העיר שם נעצמו תינף, " ולפי דרכנו למדנו סלא נשאר שם ושאר בתלמוד ננל ארן שנער " ור׳ל שסמיכה זו לגאון מורה נ'נ שפסק למוד התלמוד שם, שקנלו איש מספרד אשר לא עצר נח נניתי להיות חני אצל חכתיס הנזכרים. ועיין עוד ראי' על הפסק הגאונות ולמוד התלמוד נננל אחד רב האיי נהערה 7! . 6) בסוף ח׳א ממשפטי שנועות כתג רב האיי וז״ל ונכלל זה העיקר די לאנשי הנינה והשמוש, וידוע לפני אלהיט שלא נארתי כתני זה אלא נדי להנין מי שאינו מנין, ולהתלמד מי שאינו למד ולידע מי שאינו יודע, ולפי שראיתי מיעוט נינת רוב המתחכמים ננמרא נזמן הזה ענ״ל. 7) קסוף ספר שקל הקודש על עניני השיר לר' דוד נן יחיא , הנלוה לספרו לשון למודים, מניא דוגמא ממין אחד מהשיר לר׳ שלמה נן גנירול, והיא הקינה שיסד על מות ר3 האיי, ושם נמצי> ארחיה> נגרעה מרן עדינה, היא 1 1 גברת