Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 149]

( 6י ) Ö4 ונגד לגרי ר״ג נאחד דלדידי׳ עכ״פ נוות מחולק «גטי. ולפי לבדי מדל יהי' איש מניות גרמה שהיא בא״י נקדא כנטי ע״ש ארן עלג. נציבין (Nisibis טטוודט תיו »ע!וופטוו»יען). לא נסתפק עוד שוס מעיק שנצינין המוזכר גש״ס הרנה. היא עיר באדם נהדיס צפונית מזרחית, ושם ישינת די גן בתידא, ועוד היום קודין לו הישמעאלים נציגין, ועליה אמד ד' יוחנן היודע היעג גמצג המקומות נמו שהדאתי גאנשי שם, ותלת עלעין בפומה בין שינהא זו הדייג ונציבין שפעמים נולעתן ופעמים׳ פולטתן, וקדושין ע״ג א') וקאי על פרס שס , וכן הי' באמת, בתחלהנכבשהע״י (Dibpi שר צבא דומי שלקחה מן מלך תר»יגי, אח״ז כבשוה הפרתייס הנקראים בפי רז״ל ג׳'כ פרסיים, והיתה גידם על טרייניט שחזר וכבשה והושבה מיד חנ-ריינוס לפדתייס, ושוב נכבשה אח״כ מיד הרומיים שבנוה מחדש ויעשו נה היכלות יפיס, ומאז והלאה נשארה נמאתים שנה ניד הרומיים למבצר על הגבול נגד הפרסיים, וגם נמשך הזמן הזה ננשוה הפרסיים על זמנים קצרים שני פעמים, אך הושבה נמהלה לרומיים, וכל זה הי' עד זמנו של ר׳ יוחנן, וכן הדייג שכתבתי ממנה במקום אחד. אולם אחדי מות קיסר י!ן<וונ4ס במלחמה נגל שבור מלנא השני בשם זה, הושבה נציבין לשבור בשלום שעשה עמו הקיסר יוומיחן, ובנכי׳ ואנחה רבה עזבוה אז יושבי' הרומיים. יעו יין בנאור ממישה זו האחרונה ווו»»«חנוס «וודלעןינוט ס״כה פ״ט). ומאז והלאה נשארה ניד הפרסיים למנצר חזק גלי הכבש עוד• וגעל סד״ע זוטא שהי' בקי מאד בחשבון הזמנים נמו שהוכחתי במ״א, ציין כבישה זו גס P במועדה ונזמנה. וז״ל ועמך אחריו ה ונא אניי ורנא וכו׳, ובימיו סליק שנור מלכא לנציבין וכבשה עכ׳ל. והוא שבור השני, שהראשון הי' בימי שמואל, והשני נימי רנא, כהו שימצא המטןן היטב בהרבה מקומות בש״ס. ונצינין איננה ארס צובה של מקרא כמ*הוכיח מו«ענ»יןןער בראיות (קדמוניות כדך א' ח״ב צד קמי'ה).• בכל זאת הסופדם הסודיים קראוה תמיד ארס צובה (יעו׳ש ברח:ענ»י1זעך) ולא כן חכמינו בימי ממשלת הערביים, וכן היהודים שנא־׳י עוד היום, שהס יקראו לעיר חלבון (ווזלעתו!) ארם צובה. יעויין מסעות ר' בנימין שכת3 ומשם 3' ימים לחל3 היא אדם צובה והיא עיר מלוכה למלך נוראלד״ין וכו׳ (ושם אמד כמה ערים כת3 ומשם נ' ימים לנצינון) ואלי' יכווין ג״כ בעלי תמכמוני (בשער מ׳יו מ') . וקוראה ג"כ עיר מלוכה כמו ד״ב. ובאמת היתה עם חמת מדינה' קטנה עם מושלים מיוחדים , ושם הי' מעט זמן לפני ר״ב המושל החכם אב״ו £ל פיד״ה שכתב תכונת ארצו ושאר ארצות והיא קרובה לדמשק, יעו״ש נתחנמוני, והוא מרבה בשבחו של ר' יוסף המערבי שמצא שמה ומגדיל חכמתו, בתלמוד ובכל המדעים וביחוד בחכמת הרפואה, וכוונתו על ד' יוסף בן עכנין תלמוד הרמב״ס שאליו חבר ספדו מודה נבונים, שכן יספר מי' יוסף זה, ר' אברהם בן הרמב׳יס באגדתו הנדפסת נווילנא תקפ׳א, ע״ש שכתב, בא אלי כתב ושליח מתלמיד נכנד חכם בדול תלמיד אבא מארי זצ״ל, שמו ר׳ יוסף בד' יהודה בד״ש ז״ל, בצובה היתה ישינתו ונו' והוא שחבר אבא מארי זצ״ל נענודו ס' המודה נבונים׳ דרב נננד הי׳ ננל א״י נחכמת התורה ונשאר החכמות עכ״ל, ודל ששמעו , הולך