Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 145]

( n ) ¥& רמס איש גס זו. וי"מ שס מקום, ואמר ב7״ה (ח״3 כ׳ח ייח) יש שם אחת מן העייריס וגמזו המה עכ״ל. ומזה נראה בעליל שלא הי׳ לפני בעל הערוך נל המעשה בתענית שם ובסנהדרין(ק״ח בי) / המסופר שם ושס על שאלת ואמאי קדו לי' נחוס איש גס זו. וביוססין מובא תשובת הש״ם שם בשם רבעו נסים משום 7אמד גס זו לטובה / נראה שנם וניכו נסים לא הי׳ לפניו שגי הגמרות האלה! והס היו בין ספורי מעשיות שהיו לו בפני עצמו לרבינו נסים יעויין תולרותו / וגס במקומם 3נמרא• נראים כתוספת מאיזה גאון בין פסקא לפסקא/ ודבר אין להם עס הקדמות והמתאחרת ועוד שבכל סדר א״ב של הערוך לא הובא אף מלה אחת מספורזה. ובמקום אחר הדאתי הרבה נוספות כאלה, ונפרע כששאלו ואמאי קדו לי' ונו׳ נראו נבר בעצמם מסתפקים על סבת קריאת השם, והתשובה מפי השמועה ואינה מספקת. ולדוגמא תהי׳ הגהתם לערוך ערך אלעזד. ע״ש שמביא גמדאדנדה (סוף פ״ב) אמאי קדו ללא מרא דארעא דישראל/ משוס שהכיר לס חמוד• ע״כ וע״ז כתבתי וז״ל י^ין טעם זה מספיק/ ועוד שאס כפשוטו שהוא הראש לכל חכמי א״י, יהי' זה נגד הנודע בתלמוד שהיו חכמים גדולים עוד בא״י, ובעת בואו לסם הי' ר׳ יוחנן רבו ואמרי מות ד יוחנן היו רב אמי ורב אסי, וגם אמדו נבאוד רבותינו שבא״י ’רב אנא ׳ דייני א״י רב אמי ורב אסי (סוף פ*א דסנהדרין) והם היו בזמןיר״א/ והוא לא נחשב שם כלל עמהם, אלא ולאי טעס אחר לזה, והראתי בספרי אנשי שם שהיו כבר בימימכמי התלמוד דעות חלוקות בהליכה מנבל. לא״י, מפני שהרבה מההמון מכרו כבד נכסיהם ללכת לא׳יי / עיין קדושין (נ׳ א,) ג' מעשיות מזה! ועזבו גס נשיהם ובניהם בשביל כן (גינגין י ל) , עד שהחלו קצת חכמים להתרעם ע״ז / והראש מהם רב יהודה שאמר כל העולה מנבל לא״י עובד בעשה / ועוד הדר בגבל כדר בא״י (סוף כתובות) והדין אגרות עם ד׳ אביתר שהוליעהו מא״י הרע שעושים הנוסעים לשם, לנשיהם, וקרא עליהם וימכרו את הילד בזונה וכו' (גיעין שם) ותלמידיו ר' זידא ור־ אבא , שהיו הולכים לשם הי' נשמטים ממנו נפי הנראה שלא בידיעתו (ברכות כ״ד 3' ושבת י״א א׳) וכנגדו היו תלמידיו הנ׳יל מן המחזיקים מאד בנסיעה זו ועוד חכמים הרבה; וביחודד׳יא, והרבה מאמרים ממנו בשבחה ומעשיות ממנו (סוף כתובות) וכי סליק אמר פלטי מקללות הכתובות בתודה (שם) ואמר גוש עפר של א״י שמניחים על הנקבר מכפר עליו (ירושלמי סוף פ״ט דכלאיס), ולא זזה השכינה עוד מן ההיכל וכו׳ ואעפ׳יי שחרב הדי הוא בקדושתו (שמות רנה ריש פ״ב) ויתכן מאד שנעבור כן נקרא מרא דא״י ר״ל מרא דשמעתא בשבח א״י וההליכה אלי', וככל מדא דשמעתא בש״ס שפירושו משמיע איזה מאמר ומתדצו נגד כל השואלים עליו. עיין עוד דוגמא השאלה המאוחרת ואמאי קדו לי׳ וכו׳ לקמן'ערך חנא. נשוב לדמ״ל שבדה לו מלבו דבר חדש ותרגם גמזו(גוו»וולע. תיינע מטוודט ווי ן תרתיתזיען, ןוונדטו!3ט וויו סעיייע0 אעפ״י שכתב דבינו בפירוש שהיא עיר בדברי הימים. אולם לא השגיח עליו נדרכו, אך גס את מוליכסו ביקסטתקי עזב שתרגם'כדברי רבעו, והנה נחום איש גס זוהי׳ רגו של ד׳ עקיבא אשד ישימזז הי׳ בבני ברק, ולמה נלך לפרס ונחפש דמיונות אס נמצא עיר ככתבה במקרא? גרוגרת