Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 140]

( 67 ) ותיבה אמת, דנגהקיהו., ופירש הדש3״ס שם, פתיחתן, וצן משמעות הגמרא, וכן סיום 37די העדון כאן כלומר 3ית שער פתוחלעיר, ולכן גטעות תרגם דמ״ל נ»ינוגעברווננו) ותחלת דברקרנינו הטעתו 3מ״ש הא דמעלינהו 33ית הנד, ותרגם מלת דמעלינהו. אולם 3ע״נ ד3רי ר3ינו מוטעים כאן נל״ז, נימה ענין 3ית הנד לכאן? ושם מיידי במכירת עיר וכל הפתוח לתוכה, ונמו שמודים סוף דנרי ר3ינו שהעתקנו, ומסד זה הערך 3בויןססתוןי ועיקר המלה נראה שהיא פרסית. ^ןן^א (וויעענער רווהזזע, נווןוונדערע, מערדטעש פרוונ{ו»ינון דער דריטסען תערשוון סירביידע גענ11עגטער) רש״י (33״מ ס״זא') כת3, את ונוולא אחי, "אחה והיא קרו3יס אתם, ותתרצו 3יניכס ונוולא לשון ארמי 3־ן נזכר נין ננקג' כשרוצה לומ׳ אתה והוא או אתה והיא. כך ראיתי בתשובות הגאונים, ואני אומר כך שמה עכ׳ל . והנה מ״ש לשון ארמי בלי ספק כיוון ללשון פרסי, שקוראים הגאונים ע׳פי רוב ללשון נכדים ארמית עיין לעיל (הערה 5). ונראה שרגינו נתן דסתס לשונו אתה והקונה 3עלת המעות מפרש כפירוש רש״י ולא כגאונים, שא״כ הי' כותב בפירוש, לשון ארמי או פרסי הוא וכדרכו. אולם בוקששחחי רצה לתרגם ע״פי פירוש הגאונים. וטעה עוד להוסיף מלת (ipsa, ipse) ור״ל הוא בעצמו או היא בעצמה, מה שלא נמצא כלל בפירוש הגאונים שם. ורמ״ל תדגס מתרגומו כדרכו (ער זעלבספ, *ידו1עןבטפ) וטעה אחריו, וגם בלי העיד כלל שהוא דק פירוש רש״יבשס הגאונים ולא פירוש הערוך. (ךןיל (ביוזנען טשווק) דמ״ל תרגם (ט״וורע) ואינו כן שכתב נחיל בתלמוד אף בלי הוספת מלת דבורים פירושו מקום התאספות הדבורים נפש (לועע וויינער "תנע, "עבער פוויען) רמ״ל לא השגיח בדברי רבינו רק תרגם מלות הראשונות של בוקששחחי, אולם גס שם לא עיין בסוף הערך שמביא ג"נ מאמרי רנינו, נפש מאזנים, ונפש המסכת. נרמק (פוונשתפאעל) רמ׳יל תרגס(יסקקע) אולם דבינו נתן כתב מנעלים ועורותיהם דכים והן כמו מוקי. ור״ב הוסיף שלפנינו כתוב במקום נדמקי מוקי ונערך מק נתב דנינו שהוא מלשון ערבי אל מו״ק וען למטה ושם תרגם רמ״ל בעצמו(פוונטתפפעס . נשם (ווינט?עכען לוריק קעהרען, ווצפוונןנען לו וושה״ען) דמ״לתדגם מלות הראשונות של מקששוותי, ולא השגיח על סוף מאמרי דבינו והיא מתנשמא, לחש לי׳ ואינש־ס. סף (פעחזעהרען) עיין ערך סף 3' נערוך. ושם נתב בנאור ענין תוספות, ודל משורש סף והפיל רבעו נתן יו״ד הנמה נדדנו, יעויין לעיל (העדה 56) ורמ״ל תרגם ממש להפך(פערלעהרען) מפני שלא השגיח בדברי הערוך, רק ראה שורש סף נבוקטשוורל, אולם שם הוא מדבר מענין סוף וקן, וענין הוספה הוא אצלו שורש יסף. סקא♦ (!חין»תגעי) כאן עזב רמ-ל את מולינהו מקששחחי, שתרגם כראוי סקאה בפני עצמו עושה שקים, גס מסע של סקאים בפני e a עצמו ז