Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 138] (sequence 138)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2494-4785218- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
2W ( 65 ) *e של ישעי׳ (נ׳ג) ופרשיות אחרות נענעי ותארי משיח, ומצאו אלו מילה ואלו חנינה וכדומה , והניאו המקרא כזכר לדבר ואסמכתא נעלמא, והנס על חיוורא דבי דבי הביאו המקרא, אכן חליינו הוא נשא ומכאנינו סנלס, ואס כדברי הערוך ורש״י שדרשו מקרא זה רק על איזה מצורע ורגוע הו״ל להניא דאי׳ ממקרא הקודם המבאר זה יותר , איש מכאבות וידוע חולי , אלא ודאי שכיוונו כאן לאיזה איש הנודע אצלם שסבל מכאבים ומלייס בעבור אחדים ודרשו עליו המקרא שהביאו, אכן חליינו הוא נשא וגו׳. ואורו עיני בעז״ה ומצאתי■ כוונתם על נכון. בירושלמי (פ״ו דשבת ה״ט) גדמניא עבדי' דר' יודן נשיא נפיק בעי מילווי' (ללוות) לר׳ הילא, אתא כלב שוטה בעי איתגדייא (להתגרות) בד' הילא גער בי׳ גרמני, שבקי' ואזל לי' בתרי' וכו' עכ״ל ור״ל שנשכו לגרמני. יעי״ש עוד (יומא פ”מ ה׳יה) גרמני עבדי׳, דר״י נשיא נשכו כלב שוטה, והאכילו מחצר כבד שלו ולא נתרפא מימיו עכ׳יל, בלי ספק שנשיכה זו הוא ממעשה דרב הילא, והי' א"כ כל ימיו ביסודיס ע״י שהציל מהם את רב הילא; והנה גרמני פירושו ג"כ לבן ביותר, יעויין עדך גרמן, ונודע שהרומיים קראו כן לאשכנזים בשביל לובן פניהם א"כ חיוורא הוא ממש גרמני, או שנקרא כן בשביל הצרעת שהי' בו תמיד מנשיכת הכלב, דבי רבי ר״ל של ר" יודן נשיאה הנקרא ג״כ רני בסתם יעויין ס״הד וספרי אנשי שם, ודרשו עליו רבנן חליינו נשא וינכאביכו סבלם בעבור שסבל חלייס ומכאנים שהיו ראויים לבא על ד׳ הילא, אחד מן האמוראים, ומדוקדק לשון רבנן. חליינו ומכאבינו, ומזה תבין תרגומי. חל (ביטטען, חגדעפטיג ייין) וזה נגד מדל שתרגם עדך חל ז' בערוך שהוא אצלו עדך מלל ג' (ערןי״ען, בעפיייען) והוא נגד כוונת נעל הערוך יעו״ש. חפך, (חייעע!חןלעגע ה!יט) נגד תרגום מדל עיין לקמן ערך מצה. / כדי« סעחייגנעט) כן צריך לתרגם לפי פירוש המוסף שהוא בלשון יוני ראוי, ורמ״ל תרגם ( געניגיגנד) ויש חלוק בין ראוי למספיק, ותרגום רמייל בלתי מספיק. כירי נקנעגט) ומדל תרגם {העדי), והוא להפך ממיש המוסף, כירי, עבד. קירי, אדון. ועזב גס מוליכהו ביקטטייק, שתרגם כפירוש ר״ב. כשת (cisses עפהע, זוחחשפעדען) ורמ״ל העתיק מלה ראשונה של בוקסטחי־וי כדרכו, והוא מענין שערות, ולכן העתיק (החוור ביטע!) וגם לא מצא לרשום אותיות רומיות שכתב ד״ב מפני שלא נמצא נמקטטחרןי, ובאמת הוא כמו שרשמנו. וכפי דברי דנינו נתן יסודו בלשון עדני על פרחים קטנים. לב (חנפייעדן, חנלינדען) עיין ערך לב ג׳ בערוך, והוא אצל רמ״ל לב 3׳ ושם העתיק (ער»וטהיגען) והיא ממלה ראשונה של בייף טטחקי כדרכו, אולם יצדק דק במאמר הראשון של רנינו נתן, אך להסכים עם יתר המאמרים צריך לתרגם כנ״ל יעו״ש, . ה e לש