Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 122]

»־* ( sm ( 4g הצרפתים, יעויין לעיל (הערה 49) ומונא נ3ר מר יעק3 גאון ריש מתיבתא ותמי♦ רומי סהי' חי קודם דבינו יחיאל אנין של רגינו נתן (הערה 8), ועול נפיוש״י ג3יצה כ״ד 3׳) גס עתה נא אלי מכת3 מגרמי״ש שגא לשם אדם גדול זקן ויוסג נישינה מן רומא ושמי ר' קלונימוס ונקי 3נל הש׳ס והורה נן עכ׳ל. ונ׳ז י3יאני לחשו3 שמה שה3יא המלל קר״לו עמו לנינו משה הזקן מעיר לו״קא למגנ״צא לעונת ארצו עשה נ;, למען לא יצערנו עוד 3ני ישראל היושניס 3אשנס וצרפת לשאול שאלות תמיד מחנמי איעליא, ואולי שלחו עוד לשם מעות נענור טורח החכמים המשיניס על נל שאלה, וכמו ששמח מלן קורטו׳נה ממש על דנר נזה נשנמנרו השנויים ר׳ משה ובגו ר׳ מנון לעירו, אחרי ידעו שעי׳ז לא יצטדנו עול היהודים נמלנואו לאנמי ננל (יעויי! ס׳ הקנלה לראנ׳ד), והתסשטות דדן דקדוק ל׳הק מאיטליא לאשכנז יעויין ננאור תולדות ר׳א הקליר (הערה •8 ■9), ועל דנר התפשטות למוד הקנלה נמצא נ'נ וואמר מנואר נספר האתונות לרש״ט וז״ל (ריש פ״יד) ראיתי להעתיק מצפונות הראשונים ונו' מסירת חנמים מסרוה גאוני הישינה הקדוש,; שנמתא מחסיא זקנים לזקנים ואנות למים כאשר קנלוה אנשי ננ׳הג, וגאון גדול ר3 קשיישא עתו מזרע הגאונים קדמוני הישינה הר3ין תורה נפו״ליא ( נמחוז נעאעעי) ושם נפטר, ומסר זאת הוונמה נספר קטן שקנן נדרן קצרה ונהנו לכבוד תלמידו, החסיד רנינו יהודה הקדוש שנא מקור׳ניאל (נצדפת הצפונות) ללמוד לפניו וסמן ידו עליו נפלסולה ומסר לו הזקן נאשר קנלה מישינת מתא מחסיא מדותיו ומצפיניו ונו', והחסיד הקדום הי׳ אליעזר מגרמי״זה למד לפני הגאון דנינו יהודה והוא קבל מתנו פלאי חנתה, ופירש לתלמידיו הצנועים דעו זרע קודש ונו' ענ״ל. אולם ר׳א מנרתיזא נעצמו כתג נסדור תפלה שלו המונא נמצרף לחכמה (דן> י״ד ו'ן שהנל סידות התפלה מר׳ יהודה החסיד והוא תאניו ר׳ שמואל החסיד והוא תר׳ אלעזר חזן תשפי׳רא והוא מרנינו קלונימוס הזקן והוא נזאניו רנינו יצחק והוא מאניו רנינו אלעזר הגדול והוא מרנינו שמעין הגדול והוא ר3 מרג עד רנינו ננשה הזקן שקנל מאניו אהרן (ר׳ל אנ׳ו אהרן והוא כנוי ערני לא אביו של י׳ מזה ששמו ר' קלונימוס) בנו של ר' שמואל הנשיא אשר עלה מננל משום מעשה שהי', והיצרן לילן נע ונד נארן ונא נארן לומנררי׳אה נעיר אחת ששמה לו״קא, ושם מצא רנינו משה שפייט איתת,נוראותין ומסר כל סודותיו לו, וקבלו ר3 מר3 עד שמעון הפ׳קולי עגיל. ויתכן לאמת דנרי שניהם היינו הרוקח והרש׳ט יספר האמונות, שר׳ יהודה החסיד קבל מאניור' שמואל וגס הלך ללמוד קילה לארן סו׳ליא, אכן ידנר סיוט אימת נוראיתין שלא חנרו ר' משה הזקן שהונא ממלן קו׳לא למגנ״צא ננר גליתי את דעתי בתולדות ר׳א הקליר (הערה 9<). וענ״ס גם לדברי הרוקח נס לסי הרש״ט, נמצאמהלןשוה ללימוד הקנלה מננל לאיטליא ומשם לצרפת ואשכנז 4 אכן לא כן אצל חכמי סרונינ׳צה וספרד הצפונית, שהם ים להם שלשלת אחרת נלמוד הקנלה, כמ׳ש הרקנ׳טי וז׳ל (ס' נשא) והפירוש הראשון הוא דעת החסיד ר׳ יצחק נן הרג ז״ל שהי' שלישי לאליהו ז׳ל, ני נגלה לרני דוד אנ׳ד ולמד לו חנמתהקנלה ומסרה לננו הראנ״ד והוא מסרה לננו ר' יצחק סגי נהיר ונו' והוא מסרה לשני תלמידיו האחד ר' עזרא שפירש ש׳הש והאחד ר' עזריאל ואחריהן נמשנה להרמנ׳ן ז׳ל ענ׳ל• ואע׳ס שיש נאן שנושים, שאני ר' אנרהס אג נ׳ד לא הי' שמויר' דוד נ״א ר׳ יצחק, ורק אני הראנ׳ד המשיג על הרמנ״ס הי' שמו ר׳ דוד אן לא אנ״ד, מ'מ זנינו לדין שהרתנ״ן לא קנל מנעל הרוקח נטעות נעל שיק _ לק מינו הסמון לו נמקום הוא רנינו עזרא ונמ׳ש ג״נ ביוחסין. נשוב ליהודיםטבאינ1יו1יצו, שננרהראינו בתולדות ר׳א הקליר (הערה זי• 7!) חנירם עם היהודים שנאפריקצו הצפונית ע׳י צנאי הערניים שנאו כפעם נפעם תצו8דיקוו לצויהצן[יצו וננשו שם מדינות וערים, עד שנתקרנו לעיר רומי. ויהי׳ א״נ למוד אנשי רומי מקונל קצת מאפריקוו מקום רנינו חושיאל ונגו רנינו חננאל, וגם לשון ערני ינלו ללמוד עד׳ז נמו רנינו נתן נעל הערון משם . 58) (4ל היוחסין נאות דלי״ת• ר3 דימי מנהרדעא. נערון ערן על אמר, נפ״ק דתעניות עליאי נעי מיא ונו' פירוש ני שמואל ננהרדעא ור3 נסורא ותרווייהו על סרת ונהרדעא לעיל מן סורא טפי הן עשרים פרסי ונו׳ ( נעיון שלפנינו נתונ י' פרסי וצרין לתקן שנתחלף נ' נמקום נ׳ וצ׳ל נ' פיסי נוצו ניוחסין« ד d וגייסתו