Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 120]

( )4 ) ÖH ^רצו;י rt'!1?1u יעייין לעקטיקאן של המכס סריצ1«ו , ולנן צא «נכין ישמו מנס עמנו ני15 נתנתג עמי שלו עת׳ג צד סי׳ט) למנס אמר וולת רי׳ת הדרשן מנרנונא הנזלד שס נסתון. ותמה שהי' רצו גל רצינו נתן נודע זמנו נתמלת המאה התשיעית לאלף החמישי, ולכן לא יצדקו קצת מתני הזתניס ונע{ ס״הד ושם הגדולים עמהס, טמיאןזיס לן לאצתידיס את רצינו זרתי' הלוי והראנ׳ד 3עצ השגות שמיו גמצי מחה העשירית. והי־ חנם גדול 3תלמוד,׳יעויין מה שתונא התנו נערך נגד 3' וקן ה' סלסולים ניומא, ינמרדני ס״ז דש3יעית 3נוםחא חמרת הו3איס ד3ריו נדיני הסן שנועה . ’אונס יותר רנה חנתתו גתקראות ומדרשים, ונמצא נסוף התנחותאשלסנינו מדרשים גס ממנו והי' דורס לשונות זרות לעמוד מהן על סירושי הנתונים, ו3ימוד לשון עד3. ונראה שהשתמש ג'נ נספרי המדקדקים ר' יהווה גן קרוש והנאים אחריו. יעויין סירש״י;נמדנר י׳א נין ונדנרי ר׳ת ’הדרשן ראיתי שיש לשון שקורי! למר3 זרא ע״נ. וכן הוא נמדרש תנמומא שס. ועודי נסירש״י (ס' תצא.) לא תתעמרt ילשין סלסי קורי; לעניות ושמוז יגמדאה, מיסודו של ד' הסה הדרשן למדתי נ! ענ״ל.;יעויין לעועניוס נמדרש תלות ענריות שמצא איזה היראה דוהה לזה נלשון ערני) , ונתהלים (מ״ה ני) ראיתי ניסודו של ר' משה הדרסן מהיר נלשון עדני נקי ע״נ. וזה אתה. ושם (ס״א י״זן למה תרצדון ראיתי ניסודו של ר' משה הדרשן רצד הוא מארג נלשון ערני ע'נ, וזה ג*נ אתת והסירוש קרונ מאי, ועיין עוד יותר מנאור מלה זו נתוצדות רג האיי «הערה 19). ונתשלי לו' י׳ט) ראיתי נמרי רצת הדרשן השגה תעשוק תמיד והוא לשון ער«י, והניא ראי' נמו לנקש עסק ולא ידעתי אסוח נשנית עניל. הנה השנ רש׳י סלנקש שגוי' נשנית נאיזה מקום . אולם נוונת ר'.מ הדרשן נלי סשק צדנרי ר' יהווא נן קרוש ששמע מאלדד הדנילשהי' מארץ נוש הסמוך לעינן. כשרצה לומר יש לי עסק נענין אמר יש לי שגוי' נענין, נמו שתונאנן «סירוס נשרשי רד״ק שויש שגה. ■ומזה (דאה«נאור שראה ר״מהדרשן ססרי ר' יהווה הנ״ל והשתמש והס. ואולי למד התנו רנינו נתן תלמידו גם דרך זה להשתמש נססרי מדקדקי ישראל עי' לעיל(הערה 4.0) . ונסי הנראה נהרג נגזרו® התנ׳ו. עי' קינה לת'«• ■לאשכנזיםהמתחלנו אינה ישנה עגונה. הדרשן ותנריוהרגו נחיתה. 48) י' סצ^יח מונא «מרן אתשליא, ואתפולי וטלית ע׳ם פי' ר׳ תצליח עלית הוא רדיד ונו' ע״ם נאור והגנת מלת טלית ,' וערן נחל א' סירוס מחודד ננתרא רשנת <0' א־) ונאתת נמלא העין פירושו נקצרה נירושלתי סס, אן ר' מצליח תנאר הדנריס היטג. וערן מלנן והחם, ונעין אנסקינון נת« ואוי למדתי הפי ר' תצליח!"ל עג׳ל. ולא נודע לי עוד יותר ממנו. 49) עיין לעיל הערה 3) מה שקנל רניגו דתן ינאניו ואתיו, וגס התסינתו לרש״י 1 נדיני תקיעת שופר והילה נד׳ה, ושם עוד תשונה ממנו נקנצת קדושי תומר זשציל גת קטנה, נעור נרוקא(סימן של״ו) וכן השיג רנינו נתן שעשה הערו׳ן טאין תצטרסיןקטן לזמרןעניל ונ׳ל שהלן נעל הערון נזה נמו נרו3 פירושיו אחד סטת רנינו חננאל,שחולק על רנינו האי ג'נ נעגין צרוף קטן לעשרה נזתון, ופסה סאי( מצדפין אותו (לקוטי סידס מרש׳י דף ט' ריש ע״ו) ע׳ש סנת3 ור׳א סולק על רנינו סאיי ולא תנא הלנה אלא שנן דרנו ומורה לו אומרא להוציא פ״ש לגטלצז ענ׳ל, ור״ל שנן דרנו להורות חומרא לעצתו לא שדרנו לחלוק על רנ האיי אף שלא מנא הלנה ח״ו. אולם ראה זה דנר נפלא שהרתנ׳ן נמלחמות פ״ז דגימת הניא דנרי הר״א נשס הגאון ז׳ל,דאין מצטרף והוא התש להסן מדנרי ליקוטי פרדס נשם הגאון שתצטרף. ויותר תימה עוד ששם נליקוטי פרדס נת3 עור ולתפלה (עשרה אפילו הר׳ח תודה שמצטרף יהלנה נרינ״ל ולית מאן דפליג, ואילו. נהלחתות שם נת3 וקבלת רייתינו הגאונים שאין הלנה מינ״ל ונן נת« ר*ח נשם הגאון ענ״ל וגס זה הוא מהסן להסן וצע״ד. 50) עיין לקיי! (אעיה 59) . 51) ן״ןי מבינו נתן(עדן מרגל) מוגלא נפומייהו דרננן מנגה ונו' אע׳ס שהן יסווי עולם אין מחזיקים טונה לעצמן נהאזיקס נתורה אומרים ננעלי אומנות אנו, אנו נרי' והאומן נרי' הוא מתעסק נמלאנתו לארוס לזרוע ולקצור ולטחון ולאפות