Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 117]

48* ( 44 ) ♦« ׳׳ יי' הנקרא ינא יל א נמלק לנני נל|, רנ״ה פרקים נוז׳נ הנקרא זוטא . גם אינם משניות רק אגדות ודרושיו ויותר עוד מתנגד לדנרי התוספת ננתונות ם0 שנתנו •שזר אליהו רנא כולל ארנע ידות מהספר ווה שלפנינו אמו כולל אפי׳ שתי ידות, גס שם הספר שלפנינו הנא דני אליהו, שעיקר השם הוא נגתרא ויערוך, סדר אליהו, אלא שכל תנא דני אליהו ננתרא הי׳ נמצא נסדר ההוא מנרי הערוך. ותמי' על יעל שם הגדולים מ'נ מערכת סמ׳ך שהניא ראי' ממאמר זה של נעל הערוך שתד׳א שלפנינו הוא הגזנר נגת', מסגי שנתנ ודאמרינין נגמ' תד׳א נלהון ינווייהו ענ׳ל, ולא העיר על ראש דנרי הערוך שם שמנררים ההפך ננ׳ל, נם לא גל המאמרים הנמצאים נש״ס נשם תד״א מחניים נס׳ שלפנינו, ואין רצוני עוד להאריך פה• ונמ׳א הראתי שנתוונר ספר זה שלפנינו ננגל עם הרנה מדרשים מאותרים» ואעיר נאן רקזאתשהמאנר נעצמו לא רצה להעלים זמן התנור, ונלהו הנף נס' א' שנתנו ונננס שענוד של נ׳ אלפים מימות המשיא יותר משנע מאות סנה א'נ נתחנר אמר ד׳א ת״ש נימי ר3 שרירא גאון, ודנרי המפרש שם נלתי ננמים, שמקשה על דנרי הש׳ס שאתרו ונעונותיד שיצאו ( מן נ״א של ימות המשיח ) מה שיצאו, והלא חתימת התלמוד הי׳ לפני אלף החמישי? ע'נ, ונאמת לא נתתם התלמוד עד ימות רננן סנוראי שהוא נין ר' ונין ש' לאלף החמישי, יעויין אגרת ישיג היטנ. יעל דנרי תד׳א ודאי דל׳ק שמאוחר הוא, ואינו הוספה מסופר נמו שרצה היז^־ש לדחוק שם, שנן מרשים התחנר עוד נסוף ח׳א מספרו ותשנחרג הנית עד ענשיו הרי ט' האות שנה, עי׳ש שנשנה דנר זה נ' פעמים, והנה נחרג נית שני ישנת נ׳א תתנ׳ח א'נ זמן התתנר נשנת ד׳א תשנ׳ח והיא ממש נשנה שנסמן רג שיירא לגאון ולפי׳ז ע'נ מ*ש שם (ס׳ו) משננרא העולם עד עכשיו תשעים עולמים (של נ' שנה) וצ׳ד שנה, הוא טיס וצ׳ל תשעיס וארנע עולמים וניד ישנה תסכים נקרוג לחשנון הנ׳ל• ב) בן סין־א נלשון סירי• יעויין ערך פרוש שנת3 ח׳ל: נן סירא קראן ססרקלין ענ׳ל'ולא מצאתי עוד מלה זו נתיגום סורי שלפנינו על נן סייא Ü *וסח בן גוריון נלשון ענרי מונח נערך שנע א', ורנינו נתן הוא הראשון שמזכיר ספל זה שחינר נימי רנ סרירא גאון, יעויין תולדות ר׳א הקליר (הערה 7), אולם יש סימן מונהק סננר קרא נו רנינו נרשום מאור הגילה רנד סל רנינו נתן, שנן יסליחה נ' ליום ו' של עשי׳ת מנהג סולניא אמר, טסש יוני הוא ומשרתיו רשעיס, להשכיח מעמך שתן הנעים, ונפל ונשנר ומת נתחלואיס רעים ענ״ל, וחתום שם נראשי החרוזות נרשום נ׳ר יהודה, והכוונה על מות אנטיונס עפיעאנוש הנמצא ניוסיפון הענרי (פ'נ) ולא ניווני כלל עד׳ז. ד) דברי הימים של משד, מונא נערן אהרן, ואחריו נסירוש המיוחס לראנ׳ע על שמות (נ׳ וד') ואחריו נילקוט שמעוני נס' שמות וארא ה) פרקי דר' אליעזר מונא נערניס הרנה מאי, ונקרא ליי« ברייתא דר׳א 44) רביגו נתן איננו מניא נשום מקום מספרו, מדרש רנה של שמות נמדנד ותרים. וננל מקום תמצא רק נראשית רנה או ויקרא רנה, נראה נעליל שלא הי' לפניו עוד נל המדרשים של ספרי נ' ד' ה', אשר אחור זמנם ושינוי לשונם ממדרשי נראשית ויקרא גנר לכל מעיין. וגם הרשנ׳ס נראה שלא ראה שלשה מדרשים האלו שנן נסירושו ל3'נ (קל׳ד א׳) ד׳ה הגיות נתנ וז״ל מדרשיססוק ננון הנחומא ונראשית רנה ויקרא רנה עניל. אולם יותר חדוש עוד שקדמונים אחרים לא ראו גס מורש רנה של ויקרא רק של נראשית לנד, והתה רש׳י והרתנ״ם ני נפירוש רש׳י על התודה אינו מונא נשום מקום חום מדרש רנה משאר הארנעה ספרים רק מנראשית לנד. עיין עוד רשנ״ס עלנ״י (ק׳ו א') ד׳ה פוטיאל שנת« נ' פירושיה, והנה כפירוש השני מנואר נשמות רנה (סוף פ׳ז) אנן רש״י (סוטה «״ג א') ד״ה ת־־י סותם כפי' הא' של רשנ׳ם ננד המדרש, אולם גם שניהם לא ואו מדרש זה > והרתנ׳ס נהקדמתו לשפר הי׳ד נתנ וזיל. וחנרו חנמי המשנה מנורים אחרים לפרש דנרי התורה ר׳ הושיעא תלמידו של רנינו הקדוש חנר נאור ספר נראשית יי' ישמעאל פי* מואלה שמות עד סוף התורה ענ״ל. ועיין נמיר ריש תצא טעמים על מילת תינוק וקרנן נהמה לשמנה ימים ועל אותו ואת ננו ושלוח הקן הכל ממש מה שנמצא נמו׳ג ( חיג פמ״ח ופח״ט) , ועוד נמדנר רנה ( פ׳ט) *ועם על סמיכת וגונב איש למנה אנין, וננחיי פ' משפטים נתצו נשם רנינוסעדי', ולא