Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 115]

( ג4 ) היטו, ואל יתפלח הקורא ומה שימצא שם ורשימה שלנו ר‘ משלם זה דור רניעי לר' משה הפייטן, ור' משה 3ר' יקותיאל דור שלישי יצר' משה הפייטן שתיו שניהם וזמן אמד, מפני שר' יקותיאל הי׳ הון הצעיר לר' משה הפייטן ונקל מאד שיהי' ונו ר׳ משה שוה ושנים עם ר' משלם ננד של אחיו ר' איתיאל הוכור ממנו, ור' אותיאל נתחו ותשוות רש״ל ס׳ס נ׳ט לשני ר' יקותיאל. ומעתה תוין דודינו ותולדות ר'א הקליד (שם) אתרי עיון היטו כאן ושם . ויתכן שלר, משלם זה קורא רוינו נתן הרוה פעמים וססרו נשם המורה מעיר (וכעגלון ועיי׳ ערן אי ואצא מל א׳ וסמן 38) ר' משח נלפ״ו מעיר בצורי מווא וערכי קרש א' ותתי' וע׳ש והושפת מלת ז׳ל ז ועיין תולדות ר׳א קליר (הערה 17) מהתפשטות למוד׳התלמוד וימים קדמונים ושתי הערים בצורי וצווג1רננ1ו. 39) ד' משר, הנפוסי, ז׳ל הי׳ תעיר נעפזס וצויטצוליצן ששם היו מדורים עור ולשון יוני וימיו, והי' תי וימי ר' נתן ששאל מתנו הוראת תינה ימית יעויין (הערה 15) י 4°). כותבי הדורות ואחריהם המכס 1!ton ואוצר הסשריס שלו ותתנו החכם 1עניוש וקורות לשון עורית, אחדו את זמן ר' יונה ו; גנא׳ח הרוה , שלפי דנריהס הי• חי נקצה המאה התשיעית לאלף הה׳א, ולא כן הוא לדעתי שמלוד אשר הראו׳ע ומקומות הרנה, והרי ועל המאור והקדמתו יניאוהו כנר כקותון, הנס נם הרו ועל חונות הלננות אשר הי' קורס להם זמן רו מניא נ״כ את ששרו והקדמתו. אולם נס וזמן הרו הזה היא רויני וחיי הראשון. טעו המחשניס שנתנו שהי׳ חי ושנת ד׳א תתקכ׳א, ונשם הגדולים (ח״ו מערכת חי״ת) כתו שהוא האתת הנרור אכן נראה שהחליפו כלס זמן התעתיק נזמן המחור, שנזמן ההוא הי׳ חי התעתיק ספר חו״ה ללשון ענרית ר' יהודא אני ר' שמואל און תנין, ולא כן רנינו וחיי התחור ניף הספר שהי' חי זמן הרנה קודם לו וראי' לזה ששם והקדמה וחשנו הספרים התחויריס עד ימיו על עניני המצות ודיניהט, יניא ספר רו חפן והלכות פסיקות וגדולות וספרי קצת הגאונים ושו״ת ופסקי דינים, ולא יניא האחרון אשר הגדיל לעשות מאד נהלנותיו הוא הר׳י אלפאסי ז״ל שהי ספרדי נמו רנינו וחיי, וספריו היו נודעים גלי ספק וכל ארן ספרד, אלא ודאי שרנינו וחיי הי' חי עוד קודם הרייף או עניס וזמנו ועליו ניוון הראנ״ע ולי ספק נשער ו‘ תספר היסוד נמ״ש ואמר רו וחיי ני הוא תהלתך והוא אלהיך, עכ׳ל. אעפ״י שלא מצאתי מאתר זה עוד נספר חו׳ה . והנה ספר היסוד תונאהרנה פעמס ופירוש הראנ״ע לתורה ועיין סוף פירושו לקהלת שנשלם ושנת ד׳א תת׳ק. ולפי חשוון זה חי ר' יונה 3ן גנא״ח ענ"פ כור ותחלת מאיש התשיעית, שהרי הרי׳ף תת נון תשעים שנה ושנת ד*א תתס״ג, ורנינו וחיי שלא ידעהו עוד תניא את ספרי נן גנא״ח. וכן העתידהו הראו׳ע נסדר הדורות של המדקדקים ותחלת ספרו מאזנים., וין רוינו האי שנפטר ד״א תש״צח ונין דים ון בגידול שנפטר תת׳ל. ואחרי שנתנרר נ׳ז, קרוו אצלי מאד שהשתמש רנינו נתן ונתו צו1צולו( (ספר השרשים) של ר' יונה (הנמצא עודהייס ואוצר הספרים שלעיר צןקש£צ!דד ולשון ערנית ואותיות עוריות) . להוציא תמנו ואור איזה ערכים תלמודיים אשר ילהט דמיון ולשון עורית או ערנית, וופרט ני לפי ףעזעניוש והקדמתו למדרש תלות עוריוה מהדולא שני' שראה גוף הספר נאקשפחדד, ר' יונה משתמש נ״ג הרוה ומאתרים ותינות תלמודיים להאיר פרשי לה״ק; וכן מצאתי וספר נפתור ופרח לר׳ יצחק הפרתי שמייאו הרנה, ונראה וכל מקיס חפושו ותלמוד לענין נאור כל שורש ע׳ש (פס״ז דף צ״א 3׳) . ר׳י און גנא׳ח ז׳ל כתו וספר השרשיס מלת שקל: ודע ני שקל הקידש שעורו שלשה זהונים ושליח ערניים מפני שאתרו פ' יש נכיר אתר דוא סלעא דאורייתא תלתא ותילתא זנו׳ ענ׳ל. ועוד (ריש פנ״ד), והר׳י און גנא״ח כתו נססרהשרשיס: וראיתי לגאון ספירש מה שאמרה התשנה המכנד כרתו של חנייו סמדר ונו׳. ועוד (פנ״ח) ור״י און ננא׳ח נמו ושרשים שור ותריא ונו ׳ מין מן הנקר גדולים, נעת ומרום תמריא כלומד תגנה והוא ולשון ירושלמי ורופו״לא וכור זכרנוהו ע״נ. והנה והקדמת ףע* יעניוס שם מניא נשם ר' יוגה לדור נפלא וחיש ששי־ש צפן* ועורית מורה על וסווו ושוו למקום או זמן שהלן ממנו, וזה עגין ישו ויצפור אצל גדעון(שופטים