Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 114]

( 41) *e הנרכה אמו עניגים הרנה. ונסוף סמוך לתמימה הזניר מעין הגונה ענ*ל. וגלי ספק ט׳ם שסוצ״ל ונינו משלם גן ונינו קלוגיתוס, סנן הוא ממם קיווה שלגו לצום נשוי מר׳ משלם ניני קלונימוס ננל הסימנים שושס ונינו נרשם, ותינינו קלוגימוס לא נמצא קרונה נלל ליו׳נ, וענ׳ס הוא מעמידו נסדר אתר ר׳א הקליו וגס לא יקראהו עוד מחנמים הראשונים, וזה מפני שר' משלם מאוחר הי' קצת, נס מדע הי' ננר נאשנצז עם זמן סיונויו, תשא׳ג הקליר שהי׳ חי נמרתקים ונעלם גס זמנו את'כ, ע׳ם בתולדות הקליר הערה 1) — ונשארו תר׳ משלם הפיונוים הנזנרים לשחרות יו״נ׳ גס סדר הענודה לתוסן> יו'נ, והנה נלס פנויס מאד, ורק יתרון אחד להם נקצור לשונם וסדור הרעיונות, נמו נסיר הענודה מספר נקצור גמרן קורות נני אדם וישראל מנריאת עולם עד לוי, ויש נפיוטיו לשחרית יו'נ שנחים הרנה לדת תורתנו וההפן לזולתה > יעויין סיוט הגוים נמקרא וגנן מי לא יראן. והיו פיוטיו נננדיס מאד נעיני הגדולים, יעויין ספר חסידים (סי' תר׳ז). שהורגלו לומר קרו׳נן דרנינו משלם ואחד אמר קרו׳נן אחרת ומת מון ל, יום. ויש נהם סימנים שננר ידע מלמוד הקנלה. יעויין פיוט המתחיל חכמי (נמקרא הנ״ל) חכמי צרון> אותיות שם עולמך, ונראה שלהם קורא ג'נ חכמי מדות שהספירות היו נקראים מדות אצל הקדמונים (עיין אמונה ונטחון לרמנ׳ן פ׳ג). וזה כוונתו נסיוט ליוצר יום נ׳ סליפסח. טהור פענח רזים, חכמי מדות מפריזים, טעמי תורות חורזים, ור׳ל נעלי הקנלה אשד הקנ׳ה גלה להס רזין דאורייתא המה יודעים לתן טעם למצות, דלא נתפרש הרג רו׳ה שס. ואהג לסתור דעות הקראים מן הנתונים נתשונות מושנלות. יעויין סמיג לאוין ס׳ו, המינים אומרים אל יצא איש תמק-תו ניוסהשנת כמשמעו. והשיג ר'מ נר קלוניתוס להקהות שיניהם מננואות ישעי׳ ויחזקאל שכתוב נישעי' והי׳ מדי חודש נחדשו ומדי שנת נפנתו, ינא פל נשר להשתחוות לפני. ונננואות יחזקאל והשתחוו עס האדן התח השער״נשנתות ונחדשיס , ואס הי'אסור לזוז ממקומו איך ינא גל נשר להשתחוות ננית המקוש? ענ׳ל. ונספר חסידים (סי׳ תתש׳מז) זאת התשונה השיג רנינו השלם נ״ע למינים שאינם מדליקים נרותננתיהס נסנת מפני סנאמר נפסוק לא תנערו אש ונו' והשיג להם כן כתוב וינרן אלהים את יום השניעי, ואין אנו יודעים נמה נרנו אלא ממה שאנו רואים נקללות שקלל איונ את יומו נחשנה ונו', מכלל שנרך הקנ׳ה שנת נאורה שהוא חלום נית ענ׳ל. והי' גדול נתורה מאד, וננ׳הע ושאר קדמונים מונאים ממנו תשונות רנות ונתום׳ (ניטין נ״ו ני). מונא ממנו פסק דין• ורש״י (זנחיסמ׳הנ׳) מניא מה שהגיה שם נמתניתין נשעת פטירתו ושם קראהו גאון. אולם נתוס׳ (מנחות ק״ט נ׳ ד״ם נתחלה) נתנו שהגהה זו הוא מר' קלונימוס אני ר׳ משלם, וע׳ש ג׳ הגהות ממנו ניוסי הננואה ונלס נסעת פטירתו 37) ד' משלם נר׳ משה נר׳ איתאל מעיד זזצוגענלוו, מונאנערך דל א' ע׳ש פירוש ממנו. וגתשונת רש׳ל סוף סי' נ׳ט מקום היחוס של משפחת ר' קלונימוס, לא נמצא שלשלת נזאת רק ר' משה נר׳ משלם נ׳ר איתאל. אמנם מצאתי נראנ׳ין(י!> ס׳ט די) ♦ ר׳ משלם שאל את פי ראש ימינה סנירושליס והשינו שאומרים והשיאנו נר׳ה וי'נ, ועוד(שםע'ח נ'). ונסר' משלם מזזצוגענלצו שאל שאילה מעיל הקודש והשיגוהו ני מנרנין על ההדס וליל יו׳ט סחל להיות נמו״ש ע'נ, והמעיין יראה ני הוא ר' משלם הראשון נענין והשיאנו, אעס׳יי שלא. נרשם אצלו שהוא תזזצוגענלצו, ננ׳ז הוא נעצמו ר' משלם מזזצוי-ענלצו השואל נענין ההדס, ני שני השאלות הם תעיר הקודש. והנה נשנלי הלקט (סי' צ׳ד) מניא נ״נ סאלת ר׳ משלם ונת• וז׳ל ור׳ משלם נ׳ר משה ז״ל שאל את סי אדיות יושני ירושלים עיר הקודש והשינו שאומרים והשיאנו ענ״ל. א'נ מצינו ר' משלם נ׳ר משה מיזאגענלצו, והוא המונא ממש נערוך רק שחסר עוד דור השלישי ר' איתיאל, ונפי הסדר שתונא שם ■ר' משלם נ״ר משה נראה שהי' חי נזתן רנותיו של רש׳י, ע״ש נראנ״ן, רנינו יצחק נ׳ר יהודה (והוא רנו של רש״י) הנהוג בזזאגענלו! לומד והשיאנו וכו׳ גם ר׳ משלם שאל ונוי אנל הגאון רנינו יצחק הלוי (הוא ג'נ רנו של רש״י) הנהיג בחירזזנשא שלא לאמרי ענ׳ל וזמן ההוא מסכים מאד שיהי' מונא ר׳ משלם זה תנעל הערוך שהי׳ נןדודי בל רש׳י ודק מעט זקן מתנו עיין לקמן (הערה 49) . ונפי סדר משפחת ד' שמעון נ׳ר יצחק שרשמנו נתולדות ר״א הקליד (הערה 9י). יהי' ד' משלם זה מזרע ר4 *שה שהונא *צוינזצוייצו, ודור תיעי לי' משה השלישי שפייט אימת נוראומיך יעו'* IV'C