Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 111]

f 3$ ) MS לדכי התלמיד ואחיות פירושיו על תנ״ן , לדין להושיב ש!אוצר הספרים של ר״ד <וסענד.'מ:ך קוזוזרט (רוזז־וז 104 ונוזז-וו'226) נהצא סי' על ש׳הש הד ס גאון סרו? שס״ט, ישס(נו«דאל1’14.) ג״נפי׳על ש״השממנו, קוונכזטיונט'. וגהערה8> ■שם גתילרות ר״ס,!מקום לשון הראניע צ״ל הראנ׳ד. ונה׳ערה 13ן גד5ר ר' דוס» גאו; דא־לי ון רו שעדי׳ צריך להוסיף פי נשטה הקווצה (נ׳ק י׳ג א׳) מגיא השונה חיוכה הרגהו דוסא גאון גן גאון מועתקת מלשון עיגי ■ ושם מויא ר דוסא אה הגאון ר• האיי ור׳ש הנגיד נהוספת הלה ז׳ל: וגס איזה הסרש אחרי ר׳ש הנגיד, וצ׳ע מי זה ר' דוסא הנקרא גאון גן גאוןנזמן תאוהר כזה? ור״ש הנגיד נפטר גשנה ד־׳א התט״ו שנע עשרה שנה אחרי סטירה רג האיי. וסוף הערה 2») צריך להוסיף והי' שולח רס״ג תשונוהיו למרחקים, שכ״כ הראז״ד נס'הקילה (ד' ו1ז!נוטערדוונך דף מ׳ד נ') אין סה לו ר' האיר גן גיגה שראק גליון של רס׳ג ז׳ל וכהוג עליו קרי׳ קרטוג׳ה ואלניר׳ה ואליסאנ׳ה וכנאנ׳ה וקלסאנ״ה ואשגי״לי׳ ומארד׳ה העיר הנדולה וכל אשר מגינותיו עכ״ל, וכל אלה הערים גאססהיא הדרוהיה. וסוף הערה •124 צריך לתקן כזה, היינו למ״דואל׳יף אחרי׳ היא גערגיה כזה ^(ונלא הושגה התחתונה געשה % ע'כ• והמגיה שם ששגה צורה אותיות ערניות אולי לא ראה צורה אל״ף דל״ת ערני שנראש ססר תלמוד לשון ערג להחכס יצוהן וגאיזה הלדורא ממנו נתון מפורש שצורת למ״ד אל״ף כזו שכתנצו הוא מצוי' נססרי ר״ס גאון, ושם גתולדות ר״ס הערה ף,2) על אודות שם ספר האתונות נמרח, צריך להוסיף שהוא ג'כ מדרכי תחגרי ערניים לקרוא שם הספר גהרח שקול, אעס׳י שננוף הספר נמצא רק מליצה פשוטה, יעויין ענליק!ו!סעדיח תן ערכי עט' גרובעד ח׳ג י תלת ווראביסע!יטע־ רווטור צי 44), ולזאת* יתכן שגם שס ספר האתונות היי נלשון ערני!חרוז סקול, והמעתיק ר׳ גרני' רצה לעשות ג לשון עגריכמהו. וגהע־ה 28) גמקום מגיא עי׳יין גטקרו צ״ל תניא עצן נספרו והיא ענן הקראי. ונהערה 34■ נתקוסונעגור שהוכחתי נו חגר הגאון צ״ל ונעגור שהוכחתי ני חגר הגאון וגדנר יחוס משפחתו של רנסעדי', הנהכתג הראנ״ד גס' קבלתו שהי' משועייהודה תנני שלה גןיהודק, מזרע ר׳ חנינא גן דיסא. אעפ״י שאין כל זה מגורר אצלנו שמקום מולדתו מצרים אינו מסכים ל;ה. ועיין הערה 1) גתולדה זו של נעל הערוך ■ 32) רב עירירא גאון מיגא נערכים רניס מאד, והיו לגאון נפומנודיהא גשנת ד׳א תשכ׳ח עד השנ׳ח , שחז הסיר עצמו מגאונויו ונתנה נחייו לגנו רנינו האיי, והאריך ימים עד מאה שנים. אכן רעים היו ימי זקיניו, ני הלשינו א) פריצי ישראל גו ונבנו רג האיי, ותפשס הלן ישמעאל וגזז כל אשר להם ’ולא השאיר להם שוס תחי׳, ינתלה רג שרירא מידו אחת. (ספרהקנלה להראנ׳ד). ולא ידעתי לפרש תה זה ״ נתלה מידו אחת ותירוסו הרג יעוין נקונטרס תיוחד על תולדות רנינו האי הערה 1) , ותוגאים מתנו גקדתונים פירושיו הרניס על ש״ס גם תשונות רנות, והעט מהן נדפסו נשעדי צדק דפוס שאלוניקו, וכן פירושיו למקרא מונאים נשרשי רד״ק שורש דנף וספל, וחגר עוד ספר מגלת סתרים (עיין לקמן). וכל המאמרים הנמצאים מגאון זה לפנינו מורים על זנות הנונתו ורוחב לנו, יעוייןגיתוד השונתו הנדפסת גיוחסין אשר עלי' סמכנו פה נרוג הערות על תולדות הגאונים, ומינאה כגר תרש׳י שקורא אותה פסק סדרו (נתונות ז׳ גי), ע׳ששנהג שעירנגדת נזכרת נו והוא נאמת נתשוגה זו (יוחסין קייח א'). אצל תר רג נטרוי נהנאדתן נגדד הוי — ונתג השונתו (גיטין סמ׳ך ני), והיאה מפורסמת נ״נ עד שתשגוה הקדמונים לנודעה נסי כל ורשתוה רק נהתחלה ולא נשם מתגרה, יעויין במלחמות להרמנין ס״ה דכתונות שיתג ועיקר תורה ננהרדעא נו' והחרם והמסגר ונו' נמו שמפירה נניצד נכתנה התשנה ענ׳ל. ושלם מלות אלה הן נהתחלת תשונה זי. ונראה שאעפ״י שכתוב שם נשאלה שהוא לשניהם, ר״ל לאג רנינו שרירא וגנו רניגו האי, ת*ת לא הי' זה רק דרך ננוד משני שכנר הי' אז רג האי אנ׳ד, אגל התשובה כלה מרג שרירא לנדו היא, נמו שתראה מלשונו גסיסה , וגשנה רע׳ט איסהתינו ננאונות וסתמוהו להאיי בנינו נאנות נ׳־ד משעור נ׳ שנים עניל. ועוד נראה שתשוגה זו היתה מחונרת עם אחרת התונאה נערן אגיי שהוא קיחוצון שענין ודרך אחד לשתיהן, והשאלה שם ג"נ לאג וגנו, ולפי דגרי נעל מ״ע סוף #'נד היתס גס השוגה זי הנדפסת ניוחסין, לאנשי קירווו1ן, אעס׳י שלא נרגם זה לפנינו, א״נ השואלים והנשאלים ו