Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 103]

3* ( 50 ) *iS ונלע! ich{, ענ׳ל וכן על מלה תלמודית שהיא רק נדנרת כן כמו 3ערך חאוטה כת3 וסי׳ המיטה הלה געיית ענ׳ל ר״ל שנן מנטאין הנמים,• וסוף ערן החרא וכל נלי שנסמן עליו נקרא נטיית חומר. וערן סרח נוטמא נארמית וסי' 5טייר< ענ״ל. ר״ל שנן מ3טאין סרה נחי׳ת. וע׳ש שסיים חי׳ת נתקוסכ׳ף נמו סירנא. וערן 3ורן שכשוזלן המחרישה נארן, ששתה נטיית נורן ענ״ל והמוסיף ואחריו רמ׳ל דלגו שלשה מלות האחרונות הסני שלא עמדו על כוונתם. ונן עשו נערן הסת שנת3 רנינו סירש גאון לשון נידות שהסת נטיית ננדות ענ״ל דלגו נ״נ מלת '3טיית. אולם רמ׳ל נא ■מזה לטעות גדול . העתיק שם 3הערה דנרי הרתנ״ם נתשונהו סי' קת״ה שמניא דנרי רנינו ומסני שלא ראה רמ״ל 3ערון הראשון נלי תוסף חש3 לתקן ע׳י גרסת הרמנ״ס שנמצא נו ג'נ מלת נטיית; אכן מנלי דעת כוונתה שנש גם דנרי הרתנ״ס שס. ונתישהסט בטי׳ה ננדות ענ״ל. נראהנעליל שדתה להחליף ההי׳ושל מלת הסת נאות טי׳ת ולנן עשה טי״ת נאותיות גדולות וחש3 שזה הנונה של מלת נטיית; אולס נרתנ״ס בס הוא נמו גערון שלסנינו הסת נתי״ו והנוונה נמו שנתננו. ואג3 זה אימא שמצאתי נתשונת הגאונים דסוס שאלוניקו הנקרא שערי צדק ח״ה שער ד' סי' ט' ש3ועת היסת שאין צה אסמכתא מן התורה כלל אלא 3נסילה הטילו חכמים עליו שנועה, ושתה נלשון ארמית הסיתא ענ׳ל ועיין הערה 5) אין קראו הגאונים לשון ארמית רק מסני המשקל אף שאין מקורה נלשון ההוא ואולי ננל זה קרונה המלה להסט שהוא משא נלשון ארמי (יעויין ערן סט), ויש אתי רשימה גדולה של תינות מלשון סרסות הישנה (פע5ווי) התתדתים לארמית. 8 ג) בארך סליא נתג פירוש פרושת סירא עכ׳ל. [כן הוא גרסת נעל העיון הקצר לסי מה שהניא נשמו בוקסטאקי ומוינו נמוסף ות״ל]. והוא נלשון אשכנז הישנה (ברוטטבערען) ע׳ש נמוסף. ונערו ארגון סי׳ מקום נלשון כנען, נ״ל שצ״ל מה״ון והיא 2M;n ולשון כנען נלי ספק לשון וחצזווגי שכן קראו לא רן אשכנז, וכנר העיר ע׳ז חנם עמינו ליג! נחיי רש׳י (ניהע לייטנוריפט סיר דעי ודסנזעניפהפט דעט יודענטהואס לחייטעט העפט וייטע סלל) ותניא שם מהגהת אשרי ס׳ק וחולין, ואני מצאתי נתשונות הקטנות של מהרס נר ברון סי' קי״ז וז׳ל נראה דצרסת וארן האי (הלו?) ואשכנז וארן כנען חלוקים לארצות כיון שחלוקים נלשינס עכ״ל. ור׳ל צרפה וארן הוון: הוא נארן אחת, וכן אשכנז וארן כנען, ואס נאמר שארן האי היא (ענצלווכד) יהי' חלוק גס נין לשונות אשכנז וכנען כתו שיש חלוק נין צרפת לוונוליא; אכן התירוש הראשון קרו3 יותר. ויתכן שלחלק המערני מן דיייטטלאנד קראו אשכנז, ולחלק המזרחי מתנו קראו כנען. יעויין נראנ״ן סי' ח' סכתג נהיותי נארן כנען ראיתי כו' וידעתי כי חכמים הראשונים הורו להם עכ״ל. והנה הראנין היו דר נתננצא, ע'כ שכיוון לאשכנז מזרחית וסם הי' איזה פעם ולה יקרא ארן כנען. יהטעם נראה לי מתה שמצאתי נרד׳ק (סוף עונדי') ואומרים נקנלה כי נני ארן אלתנייא היו כנענים נימי יהושיע כו' שקורין ארן אשכנז, ועוד היוס קורים אותם כנענים עכ׳ל י וגס נתיוחס לרא׳נע שם ז׳ל שמענו מפי גדולים כי חרן אלזנגיא הם הכנענים עכ׳ל. ולכן לא נסתפק נספק של החכם ליג! לאיזה לשון כיוון רש״י נמה שהניא איזה פעמים שפת כנען, שנרורהוא לדעתינו שעל לשון אשכנז ירמוז, ושניר שכה3 שם שהוא שלג נלשון ההוא מפגי שקרו3 לתלת (טכעע) ושאר המלות שם נאנד כוונתם נאורן הזמן; ועיין ריש אגרת תימן להרתנ״ם שכת3 אמנם מה שוכרת מן העומד נארן תימן שגזר שמד על ישראל והכריח כל המקומות שיש לו ממשלה עליהם לצאת תן הדת, כתו שעשה הכנעני נארצות התערג עכ׳ל, כוונתו נלי ספק למה שעשו לנו האשכנזים נגזרת תת׳נו וארצות התערג יקרא לכל ארצות אייראפא; ונערך סלתא כת3 רנינו סלתא חתיכות עצים, ונארן משן קורין להו סילתין עכ׳ל. ולא ידעתי אל איזה ארן ולשון יכוון? וערך קתטרא סי' נלשון ערני רומי ואדומי ע"כ; איזה לשון הוא אדומי ן אולי איטלקית. 9<) הרבד, העתים מניא מדרש ילמדנו ואיננו התנחותא שלנו, כי מונאים ממנוו הרנה האמרים שאינם שס. עיין לדוגמא ערן אונא , וכ"כ ר״מ דילונזאג נערן תנחומא, שתנחומא וילמדנו אינו מדרש א׳. אונס מלשונו שם נראה שאשר נקרא אצלנו הגחותא הוא מדרש ילמדנו והתנחומא לא שכיח ע״ש. וכן נראה מתה סמניא