Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 94]

י ( 21 ) HE טנעא דטינא. וערן גר3, בה'נ ונשאלתא דיומא דכסירי מי שרי למיסק 3ניר3יז סירוס פודולו בלעז (םוט!עקקע1) ולש!־ן ישמעאל גורג. וערן שוזלא א', גס׳גסוף שנת והוא 3ם'נ״ג שסי) תמרא דשפיי' 3שתלא דהוצי דהיינו כפיפה מצרית ע'נ. והנה מה שלמדתי מד3רי רנינו נערן גר3 הוא שרו3 דנרי 3ה"ג מלוקטים מספר השאלתות , שכן תה שמניא שם 3שס שניהם נמצא כל הענין כלשונו בשני הספרים רק שנשאלתומ הוא כעין שו׳ת ונה״ג לקת הפסק נקצור עם הראי׳, אן שתר גס הלשון עם מלה ערנית הנמצא שם ושם; ועוינתי ומצאתי עוד יותר הרנה כזה, ולדוגמא עיין הל׳ דגים 3ה"נ והוא קצור מדנרי השאלהות סוף פ׳ שמיני וכלשונו. ונהלכות מילה הרנה ד3ריס משאלתות פ' וירא, ובהלכות נדוי, גדוהו שלא בפניו כו' פשיטא מהוא דתימא נו' והוא הוספה על הגמרא דנדריס ז׳ 3', ועוד שם א״א למלים גצא דנריס נטליס, דילמא תושרא דחזא דירים נטלים נעלתא הוא דאזא, והוא נ'נ הוספה על גמרא דנדרים ט', וכל הענין שם כלשונו עם שתי ההוספות משאלתות ס׳ תקן סי' פיט ול'. עיין עוד 3שס הגדולים ריש א״3 שראה שאלתות כ״י והי' מתוקן יותר מהנדפס שנפלו נו שנושים. ובאוצר הספרים סל ר״ד צזפענוזייע הנדפס 3חאוזבורג תקפ״ו (פווציו! נותרו! 680) . נרשס שאלתות דר3 אתאי כיי, ומי שיוכל לעיין בו אולי ימלא החסרונות שרשמתי, ועוד יותר מהמה. ומה שיש עוד לדנר על דנרי ס' שאלתונז יה״ג עיין לקמן (הערה 24 . ß') פד, המקום להעיד על כוונת רביני אין יהלק לפעמים לשון הקודש, לשון משנה, לישנא דרננן, ולשון ארמי נ* נל״ז יהי' ננון מאד הקורא נספרו. דע אפוא ני לרונ קורא לשון הקודש למנה הנמצאה במשנה או גם בלשון גמרא קדמונית, אן לפעמים מחלק גם לשון משנה מלשון הקודש, אעפ״י שגס תה שקורא לה׳ק לא נמצא נתקרא. ולישנא דרבנן קורא למלה הנתצאה רק נדנרי אמוראים מאותרים, או גם רק בדברי הגאונים, אם מקור התינה הוא נלשון פרסית או ערנית, ולשון ארמי קורא לרוב לכל ונינה הנמצאה נתרנותים, אן לפעמים ג'כ יכנה כן לאיזה תינות מלשונות קדם וננוי' על משקל אמני, כמו שעשו כנר הגאונים. ולדוגמא פה איזה ראיות על הכללים האלה. נערן אסטיס נת3 הוא ורד של קורטמיס. דלו שם אחר בלשון הקודש חלות תריע ונלשון ארמי מוריקא עכ״ל. והנת חלות תריע נמצא רק נמשנה עיין ערך תריע. וערן אספון כת3 דג שנמקיתות האספניא ושתו ילשין ערני אלשנויט ונלה״ק שינוט״א, ונלשון רבנן כופיא נדאמר הרדתא דכופיא ענ״ל, ומלת שינוטא הוא רק גמרא קדמונית עיין ערן שנטא, ולשנא דרבנן ר״ל לשון אמוראים מאותרים; ונזה תדע להתיר הספק של רת׳ל נסוף הערתו שם. וערן נשש פי׳ כל דנר שאוכל עם הפת נשש ( ר׳ל הסל בלי מלת) שתו לפתן גלשו' משגה, ונלישנא דרננן שמו נשש. וערן גסיורא סי' חצי כדה שזורעים שם העשנים וקורים נלשון יון גסטרא וגלעז גרשתא ונלשון ישמעאל קצרי' ובל' משנה גצרה ובלשון קולם עציץ עכ״ל, וכן צריו לתקן 3ערן עציץ התשינש לפנינו ולא נתקן נמ׳ל ע״ש, והנה כאן מחלק נסי' לה״ק מלשון התשנה, ואעפ״ב לא נמצא שורש עציץ 3הנ"ן, וגס לא איזה PW לו נשום לשון; ולכן אחשוב לקרוב דעת רנינו שתינה זו הוא מיתר פליטת לה׳ק הנשארת עוד יפי התנאים כמו אגסים ודלעת, יעויין ןזעזענחט קורות לשון ע3ר סי' י׳ד והמשקל הוא על דדך ענרי כמו עתיר קציר שליש. ונ״ל שכן הוא ג״נ מרבג של אנניס יעויין ערן רנג, ולא נמצא מקור לו ג'כ בשום לשון, אן המשקל ענרי 5»ו משני. וכן שכב האנן התחתונה של ריחיס נני רכב האנן העליונה הנמצא נתורה. ותעתה תה שמניא 3 תוסף שנמצא נתרגוס שניוהות תקלקלא נריעא עציצא, יראה נרור שנעל תרגום זה המאותר מאד בזמן לקח תינה זו מלשון המשנה ועשאס ארמית נהיססת אות א', ולכן היא יתירה ולא נמצאה עוד נשום תרגום קדמון. ותפציטת לשון ענר היא לדעתי ג"כ מלת חצובה, עיין ערן יבל עש3 ששמו ינלא יייהק מצינה, ולה״ק זה הוא לישנא דגתרא (ניצה כ׳ה) יעויין ערן חצנ ששם כתב "ל’ליי> ילסין ארמי ינלא• והנה גס למלה זו לא נמצא דמיון באיזה לשון, ולכן יי55! שהיא עניית קדמונית הנשארת נסי חכמי התלמוד, והמשקל יעיל עלי׳ כמו , יה גכירה• יעוד עין ענוד, קשירת הדנר הפירוד קרוי ענינה תרגום לולאות עיו3י!״ וכמי ענינה נקשירה עכ״ל, פה נתנ רנינו נסירוש ששורש המלה מתרגום יאעפי נ קראה לה׳ק מפני המשקל שבארמית ענינה, ונלה״קענינה על משקלאכילה. וערן