Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 89]

ך 16 :►3 לראשון ופעמים משני לשלישי ומשלישי לראשון, למען יסוב העגלה מבלי דעת ראש וסוף נ8> ובה יעשה בהערות, ♦בטיח לדבר מענין בהערות אחרות, ושם באחרות ירשום בקצרה לעיין בקודמות או לא ידבר מאומה 83) וכ״ו בא לו מאשר לא שנה לראות חבורו עוד הפעם׳ ושכח באחרונה ארז הבטחתו בראשונה, וגם מלכתו תמיד בעקבות בוקשטסיו 84) ג) קצר דברי רבינו בעל הערוך וחשב להסתפק באיזה . מקומות בקצת מאמרים והשמיט שאריתם 85). וזאת בלתי נכון מאוד כאשר אמרנו, וראוי שכל מעתיק ספר קדמון להשים עין על כל מאמר מבלי דלג אך מלה אחת• ולפעמים השמיט איזה תיבות רק מחסרון ידיעת כוונתם 86) < כמו שעשה כבר בעל המוסך! ר׳ בנימין 87) ולמה לא למד מחכמים מתוקנים בעמים כשמדפיסים ספר מקדמונים שלהם׳ כמה מן ההשגחה והשקידה להעתיק אות באות■ לבאר כל סתום לרשום כל מקור, ולהביא כל חלופי נוסחאות הנמצאים במפר ההוא. ויראה מרה עלתה לו באהבת הקצור ששכח בחפזו מאמר שלם אשר בתוכו מלה יונית חדשה שלא נמצאה עוד בספר קדמון ׳ וגם נחוץ מאד לתולדות ישראל וגדוליו• ואך מוליכהו בוקסנוןחי לא שכחו «8). ד) באיזה מקומות הפך הערכים להקל על המעיין כפי מחשבותיו■ אולם הכביד עליו יותר והביאו במבוכה 89) ה) פעמים רבות מאוד לא ישב אותיות יוניות או רומיות אך שכתב ר'בנימי; שהמלה מקורה הלשונות החן, וחסרון זה יוכל קצת להחשב לו ליתרון, כי רק לעשיר הנותן מהונו, אומרים נתן תתן והענק תענק אפי׳ מאה פעמים, כי בגלל הדבר הזה יברכוך ♦שרי לב• והנה במה שהראה לנו המחבר יכלתו ועשרו בלשון יונית, והשפיע לנו ברוב המקומות רושמי המלות כתיקונן, העיר בנו החפץ לראות כזאת בכל מלה ומלה■ אולסבחפזו סמך