Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 87]

JX ( 14 ) K2- לו מאת הל הוגה בספרים, כי הקל על המעיין מאד בחמציא לכל עו'ך תיבה אשכנזית המחדמה אלי' , וכרשימות אותיות נכריות. וגם הרבה פעמים הטיב לדבר בהערות «7) ויען ידעתי ♦קרת הזמן ורגעיו. וכי די לאדם להשתמש במעט עתותיו אשר חננו יוצרו להשלמת נפשו ורוחו׳ ובפרט בימינו, לו ירצה איש לכלות זמנו בהשגות על ספרים חדשים לבקרים בלשון עבר * ♦ריעות אין די באר אותם. לכן חשבתי להתעלם גיכ מכל חסרון הנמצא בחבור זה ואמרתי על כל שגיאה תכסה אהבה לעושה טוב בקרב עמו; לולא שמעתי בשם המחבר אשר אמר עם הספר גם בפה מלא, כי בדעתו לעשות בקרוב מהדורא שני׳ מחבור זה.. אז דברתי אל לבי. ואל אלהים הוא יודע את קרבי! רק למען האמת האהובה מכל לא אחשה׳ ולמען בער כל׳קוצים מספר יקר כדה לא אתאפק עוד• ומאשר נודע לי כי המחבר חכמתו ומעלותיו ♦תרים על שנותיו, ולא כמחבר דלתו:שדש כברבדעותיו. לאמור., "אך אתי הצדק יכל אשר יצא מפי לא אשיב עוד ־׳ אקוה כי ישא לתוכחת מגלה מאהבה מסותרת, ויסלח לדבר הזה אשר 'אומר• לו פה. כי רוב השגיאות אשר קרו לו, המה רק ממהירת כתיבתו וחפזון ההדפסה׳ ומעוט השגחתו גם על עניני הדפום נראה על פני כל החמשה חלקים <7) ומתאותו עשות ספרים הרבה יחיש מעשהו תמיד למען יוכל החל כקרוב ספר אחר■ אךרוחעועיסכוה אחו הרבה מתחבמי דור זה מאחינו, ורובם ירוצו ויעקשו המסלה. והי׳ ראוי להם לדבור מאמר חדל היקר, טוב מעט בכוונה וכר• ובעבור כי לא שתהחכפרמ״ל את לבו לזה המאמר, כפל באשר הרחיק וגנה בו את זולתו; שעל ר׳ בנימין בעל המוסך כתב בהקדמה אשכנזית שכל דבריו לקוחים. מבוק. סטארך. ובאמת לא הרע עוד בזה, ולמה לא יורה איש עברי לאחיו כל דברי חכמה אשר מצא בין חכמי אמות? וגם לא את הכל לקח׳ כאשר אמרנו - לבד חטא זה נשאר בידו שהעלים את מקורו. ובכיו חסרון רמ״ל יהיו לעדים •על