Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 85]

S* ( 12 ) «2 בלתי מחזיק האגדות כפשוטם ולעקרים בפירושי המקראות׳ ומתיגע לקרבם אל השכל ע׳פ פירושי רב האי ור״ח ו״ל 54) כנגד זה הראה במקומות אחרים שהי' מחזיק בלימוד♦ סודות ולחשים וספורים נפלאים• אע״פ שהלמוד ההוא לא הי׳ נפרץ עוד בימיו׳ רקרבשריראובנו רב האי החזיקו בוכבר 55) דרך הדקדוק שלו הוא ממש מעין דרך הדקדוק של הצרפתים ואשכנזים לעשות יסוד בתיבה אות אחרה או שתים, ולהפיל אותיות אהו׳י או הכפולים מראש מאמצע ומסוף התיבה ונהוץ הוא למעין בפפךו לדעת זאת למען ימצא בקל כל מלה אשר יבקש• ובעל גדל־,' שהפך סדר קצת ערכים וחשב להקל עייז, הנה הכביד עוד יותר על הקורא׳ ויבואר זה לפנינו• וכבר נהג כן בהפלת הנחים והכפולים הפייטן ר אלעזר הקליר שהי׳ ג'כ איטליאני בימי רב שרירא גאון 30> ויתכן שלמדו האשכנזים דרכי הלשון והדקדוק מחכמי איטליא ע׳י הנוסעים מרו׳מה למגנ׳צא׳ כמו שהוחל ג'כ ער־זלמוד התלמוד באשכנז וכן למוד הקבלה 57)■ כפי דברי בעד־1 היוחסין הלך רבינו נתן לבבל, ואם אמת ספורו אשר לא נמצא עוד בשום ספר זולתו, בלי ספק הי׳ מסעו זה רק למען שמוע פירושים מתלמידי הגאונים־אע׳ס שנתמעט שם מאד למוד התלמוד אחר רב האי, מ'מ ניצוץ מבעיר מגאונים קדמונים ניכר עוד שם גם בימי הרמב׳ם אצל ר׳ שמואל ראש הישיבה - גם להשביע תשוקת נפשו בכל מדע, וביתוד בענינים הנוגעים לכלל ישראל 58> השלמת החבור היתה ביום ט״ו כסליו שנת ד׳א תת׳סא 09). ועד מהרה השתמשו בו כל מכרשיהתלמוד והפוסקים• ואח״כ גם כל דורשי לשונות וענינים קדמונים 6°) שבאמת יש ללמוד ממנו הרבה על דרכי חייהם. ומצבי חמקומורת ושמם בימיהם׳ וגם על דרכי אנשי דורו 61> אולם לדאבון בל נפש משכלת קרה לו את אשר קרה לכל ספר הנדפס!ממחברים קדמונים׳ כי חלו בו ידים רפות ובלתי נאמנות בהעתקת הכתיבה והדפוס׳ ועי״ז נשמטו הרבה ערכים גה