Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 81]

?><• ( 3 ) ws רב מאד מתיבות, מספרים רבים וגדולים כאלה. ולפרשם ולסדרם באופן נאות ובלשון צה ומובן• ואף שכבר הבר רב צמח בן פלטוי גאון ערוך כזה. הנה ברור שרבינו נתן יא ראהו גם לא ידע ממנו כמו שנאבד ג״ב מדורוח האחרונים׳ ועל זאת יתעצב לב כל מבין •>0 וגם סדרא׳ב של ר׳ מכיר אחי רבינו גרשון מאור הגולה לא ראה. אך כפי הנראה לא הי׳ נצרך לו, מפני שהיו רבינו נתן תלמוד רבינו גרשון וממנו שמע בלי ספק רוב הפירושים אשר היו נמצאים בסדר א״ב שמה. שגם ר׳ מכיר הוציא מפירושי אחיו •*0• אולם באמת הזמן והמקום הצטרפו יחד להניע אדם גדול כמוהו לחבר החבור היקר הזה. כי כל ימי הגאונים עוד שמור הי׳ לשון התלמוד בפי כל חכם ובעל דת, כ♦ במקום מסדריו ישבו, וגם לשונות קדם היו עוד שמה׳ וקצת מהגאונים כתבו גם פסקיהם בלשון ודרך בעלי התלמוד כבעל השאלתות וה״ג׳ או עכ'פ בלשון ערבית שבה היו רוב חבוריהם« אכן אחרי מות רב האי גאון האחרון,החל למוד התלמוד לנטוע מבבל לאספמיא ואפריקא ומשם לאיטליא הדרומית ומשם לאשכנז וגליא■ ובארצות האלה של אייראפא הלשונות הנזכרות בעיני קצת החכמים כנכריות נחשבו, והרבה מלות ומאמרים קשים בשני התלמודים שהי׳ להם כספר החתום. והצטרכו ללמוד אותם מפי רב ומורה שקבל מאיזה חכם בבלי כל זה הבין רבינו נתן וראה הצורך והתועלת הגדולה בספר כזה. 1ויגע וחקר ומצא והוציא לאור תעלומות חכמה. כפי הנראה הי׳ מהיר מאד בלשונות קדם. ותלמיד הראב״ע שרצה לשלול ממנו ידיעת לשון ערבית, בלי ספק לא עיין היטב בספרו, כי כל שוקד בו הוא מוכרח להודות אשר לא לבד כי הבין בלשון זו מעצמו ע״י למוד ועסק ׳ ולא מפי מגידים כאשר יחשוב התלמוד ההוא •03 אך גם דרש וחקר בה הרבה מאד .4») וזאתהניעתני לאסוף כל מלות ערביות ופרסיות הנמצאות בו, ולסדרן ג׳״ב על סדר א״ב עם הערות אשר לדעתי יועילו מאוד בעדה לכל דורש לשון