Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 82]

3» כ 9 ) aw לשון• אולם לאבן בשפת יונית אשר אס גם בה לא סמך ע״פ מגידים לבד כאשר יחשוב החכם בעל מערכי לשון. רק למדה מתרגומי התורה, ואולי גם מתרגומי נ׳ך בלשון ההוא, בכ״ז לא בא עד תכונתה לדעת אותה באר היטב בכל שרשי'ודרכי חבור מלותי׳• ווה לא יפלא בעיני הקורא אם רק ידע כי הספרים המורים ידיעות לשונות נכריורת ומדרשי מליהס מעטו מאד בימי המחבר, ולא נפרצו עוד כמו בימינו• וכבד הי׳ מאד על איש יהודי היושב ברומה ללמוד לשון יונית הבלתי נדברת עוד וגם לא לומדר־ז בספר• ולכן נפש חכמה וישרה היודעת לשער כל דבר כפי הומן והמקום, תברכהו ותהללהו עוד׳ כי הראה גם בזה רב יתרון גבר חכם בעוז על בני דורו לעמול בכד־1 כחותיו ולדרוש בלי מורח ומנהל גם מספרים מוזרים לו׳ בכל אשר יוכל לעמוד מהם על איזה מלה בירושלמי ומדרשים ׳ ותושע לו בינתו לדעת מן השואת המקראיות ,בעברית ויונית, כל הנחוץ לענינו, ורק המלה אשר לא מצא שם׳ הי׳ מוברח להתיגע ולטרוח עד אשר נודעה לו מפי המבינים׳ ומלה כזאת הנמצאה רק בספרי יוניכב הקדמונים ולא בתרגומי התורה של היהודים בארץ יון, קרא לשון ™«ווסיקו, ר״ל הנכתב ע״פ דקדוק וצחות לא בלשון המוני כמו התרגומים .5«) ובכ״ו אין לתמוה אס נשארו לו עוד מלות הרבה יונית בלתי מובנות לו• ובעבורן נרבה תודהלהרב ר' בנימין מוספי׳ כי הוא אשר הי׳ באמת מהיר מאד בלשון ♦וני ורומי בארן כלן בלי השאיר עוד׳ ועוד נדבר ממנו• לשון רומית <cru«l נודעה לרבינוג״כ בלי למוד רק מלשון ארצו הקרובה לה עוד בימיו.6!) ולשון ארצו היתה שפת איטלקות, ואותה ידע היטב כנראה מכד־1 הלעוי׳ן שלו ולפעמים מבאר ג־כ ע״פ לשון המוני איטלקית או ערבית שהיא בלתי נקיי כ״כ ואותה קראה?:טית ר״ל שאדם מבטא כן בשפתיו וכן יקרא ג׳־כ מלה המוניות בתלמוד כשהיא רק נדברת כך ולא זו התיבה העקרית ■ז») ובמעט מקומות יתן לחשוב שידע גם לשון אשכנזים הישנה