Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 69]

( 1ך ) ואתה מי! גס אתה היה כאחד מהם. ושיננה לבך לדעת ולחקור מרי - הימים, ונש נלך וחקידתך הנכורה תשמר מהיות פתי מאמין לכל דנר; דאה והנר המטה מין המץ, והבדיל נץ אמת לשקר, ונלמעשה עוג ומפעל גזול אשל תמצא חדות לזכר עולס, חלות אתה בלבך והיה לך למשמרת, ולמופת על דרכיך, וכן תעשה אס לאל ידיך. נשיקה, נדכה ושלום מאת מורך. ביוך עועג$עלד. הפרד בין. הכם לכסיל. י- הנה ימים חלפו, ואשניס ענדו. והגשם מלן- וענד רשב לו, ולנוח. השנויים אשל היו נתוכם, והחי לא נתן על לנו להנינס, ועוד סגדו עיניהם כמקדם מאז כאשד החלו להיות איש, ולא התחלפו דעתם הסכלות והוללות, חה ענין דע למי אדם, ואץ הפרד נינם לנץ החי נלתירדנדנמטחוי קשת. ואמרתי אני בלבי הלזה נטע היוצר שכל ותנונה נלנם? אם לזה הפעיל הנורא אותם וחלק להם חלק מכ3ודו,~וה3ריאס בצלמו וכדמותו. לנלתי הפרידס משארי נעלי חיים? ויותר אשר תמה תמהתי, אחרי רואי וננתי נדדכס, ומצאתי כי למגרוע המה מכל אשר נמצא תמת הטנע! ני התקדרות העניס זה האות להמטיר מטל על האדן ויודע האדם להסתתר נאהלו; רוח עזה יגיד את קול דעס ונרקיס ואש מתלקחת הנאים אחריו; והמית להנת אש תזהר איש לנרוח את להנתו האונלת; ורעידת האדן תניד מראשית את אשר תנלענה, ויודע 5ל אחד להציל את נפשו מאחת מהנה; אבל השחתת האדס וקנאתו■, נסתדה היא בנפשו עד ני קרינה היא, ולא יכול לעמוד על נפשו עול. עתה איזה ומה הוא זה אשר יגדיל האדם ליתן נו כח לרדות על כל? ואמרתי לזה הוא ה לעת והנינה לאסון׳ סעיפיה עם שרשיה נכנפיו ולשמור את דרכה, נהמה יתקן המעות , ויסקל אבני תהו 6תמחשנותיו, להסיר המסכה הנסוגה עלרו; אמנם אמדי גם רואי את דרך החנם בעיניך לשר נאמת למד וחסן׳ מהמנמת הלמודות נחפצו; יעוד נשמת את דרנו משאדי נני אדס, והשתמש נמעט אשר נידו, לדמן׳ ולטרון׳ זולתו אשד הניע את עצמו ניתר עז, להתקללו נעיני זולתו אשד לא ידעו מאומה, ולפעמים 9זה הוא לדוג) הדאה את עצמו נפני נשים אשד לא ידעו ולא תנינו, כאיש גדול ודעת אשר לו מ ואין אחר זולתו לדעתו! ונתתי אל לני לדעת הדרך הלזה, ומצאתי הדנד הוא; כי מימיו נסמנ בנפשו, ממנות אנשי לננ לא ידע ע״כ דעתו יסכל. כי לא ידע איש מדדניו להזהידו ולהציל את נפשו מפחד ופחת ופח אשד מזורה לנפשו. ונורה שומה ויפול נה, ולזה אמדתי להרמינ נזה את לעת החכם המלך נאמדו החנם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך (קהלת נ׳ י״ד) ידוע כי מלת לאש נשפת סגרי הונח על כל דבר קצההאמלון כמו ראש ההד, קצה האחרון מההד. ראש