Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1829 - תק״ץ
- Date
- 1829-01-01
- Page
- [Seite 67] (sequence 67)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4785079--2423-4785147- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
€5י4 ( 0" ) הוחיל עד עת המועד, כי ידע כי שס ימצא מחסוריו די והותר וכאות נפשו יבחל. ואולם אמרי אשי לא ההיא משה באזהרה מפורשת לאסור אסר המסחר על נפש ישראל, לק לא מנע שלמה אותו לעשות סתורה עס סוסים, והנץ אניות בעציון גבר, וישלחם אופירה (שהוא לפי הדעה 'המקובלת כיותר חפריקח) וארצה ספרד. ואף שהיה המסמר הזה לפי הנראה רב התבואות, בכל זאת חדל אחדי מות שלמה. ובעת אשד הואיל יהושפט לחדשהו, ועשה אניות ללכת אופירה, לא הלך כי נשברו אניותיו בעציון גבר• ועוד חוף אמר היה לבני ירושלים ביפו, ואס שלא היה נווב ומרוח נהחוף עציון גבר, בכל זאת חנו גס בו אניות גדולות באות תרשישה. ובימי יחזקאל מסחר גדול לאנשי ירושלים, ואנשי צור קנאו בס בגלל כן, ושמחו למפלת ירושלים, לאמוד: האח, נשבדהדלתות העמיס! אחרי החדנן לבו כמו רבו הסוחרים והתריס בישראל, ואין גוי וממלכה לא שם סחדו. ולכן התחזק שמעון אשר נימי הבית השני ותקן את החוף ביפו. והמלך הורדוס בנס חוף חדש על יד ציזרידז. מהנ״ל מכתב מתועלת דרישת קורות קדם. תלמירי אשד אהבתי מטע להתפאר, יתן לך ה' חכמה ובינה כאותי ואותך! כתבך נא אל ידי, קראתי ושממתי, כי מצאתיך נאמן בדבריך, ושומר 1 נדרך אש ר נדרת לי, בלכתך מעמי לאמור: החכמה תהיה ש עש עי תמיד ׳ על דלתותיה אשקוד יום יום, וממצותיך מורי! לא אסור, נשבעת .בני! וקימת, חזק ואמן! אמור תמיד לחכמה אחותי, ותגלה לפניך כל תעלומותיה, ואתה תתענג על שובע שמחות, לא ידע בן מביש ומחפיר בינה, גם אם עשר מלכים עשרו וחדריו מלאים סגולותיהם. שמחות מידי אלה רק לרגעים, המה יאבדו ואחריתןתוגה, ואתה הוא ושמחותיך לא יתמו, לא פה ולא שם, ואתה ברוך. שמע בני! ואודיעך ני מחכמה שאלת: "האתן לבי לדעת העתים אשר עברו? האעבור בשקדה בין קורותיהם וצבא מלופותיהס? היש שכר לפעולתי, או איגע לריק״? שקוד .׳בני! ושקוד לחקור העתים אשר עניו, לדעת צבא חליפותיהס, כי ממנו תצא תויה לך ותשיה עד אין חקר, ורק מעט מהרבה אודיעך בפעם הזאת מן הטובות הדנות אשר תשיג בקריאת דברי הימים, ואתה אס תתבונן בשקדתך הידועה לי, תמצא כן וכן, ורב תבואות לך, בני! ועתה שמע!